היי כולם!
אני מיכל, ציירת ומורה לציור. למדתי ממיטב המורים והציירים ואני בוגרת בצלאל.
אני חושבת שציור זה הדבר הכי מעניין ומרגש בעולם. ואני מאמינה שגם ציירות וציירים מתחילים יכולים ליצור עבודות מצוינות ומעניינות.
אז החדשות הטובות הן שאני פותחת קורס רישום!
הקורס יתאים למתחילים ולמתקדמות, נלמד בו לרשום ולהתבונן, נדבר על קומפוזיציה, על צורות וצבעים, על מאסטרים מתולדות האמנות, ונראה יצירות מופת.
הקורס מתאים במיוחד למי שרוצים להכניס ציור ללו"ז, למי שרוצות תחביב חדש, למי שמתגעגעים לתחביב ישן.
כל הטוב הזה יהיה בסטודיו שלי בירושלים, בסביבה יצירתית ונעימה.
בהזדמנות זו אספר שאני מלמדת גם שיעורים פרטיים ברישום וציור, לתלמידים בכל הגילאים ובכל הרמות.
מוזמנים ומוזמנות לפנות אלי, להתייעץ ולקבוע :)
מיכל: 'הפרעות בנוף' הוא מונח שמכיל בו אירוניה כואבת. הדימויים שאליהם אני מתייחסת הם מעבר
ל'הפרעה', הם הרסניים, לעתים חורבן של ממש. סדרת העבודות מנותקת במובן הזה מהזוועות שאליהן
היא מתייחסת. היא התחלה של הפנמה, של התוודאות, הכרה ב'פצעים' דרך הנוף שהוא מקשה אחת על
אף הגבולות שמוצבים בו, וזאת מהמרחק של הסטודיו המוגן.
@hadas_hay_ 📸
מתוך "טקס שכחה" - התערוכה של קולקטיב "שרב שבור" שהוצגה בגלריה ביתא בירושלים.
בתמונות - "חשש ודאי/הפרעות בנוף" (2025) סדרת ציורי שמן על פיסות עץ חשוף. לצידם עבודות של חברים שלי יואב ושחר.
את התערוכה אצרה ליטל מרקוס מורין, והיא נוצרה במסגרת 'גרסת ביתא' - חממה לקולקטיבים בראשית הדרך.
צילום - @danielhanoch@sharav_shavur@litalmarc@beitajerusalem
מתוך "טקס שכחה" - התערוכה של קולקטיב "שרב שבור" הלא הוא אודיה, עומר, נועה, יואב, שחר, סוהיילה ואנוכי. את התערוכה אצרה בכישרון ליטל מרקוס מורין, והיא מוצגת כעת בגלריה ביתא עד חודש נובמבר.
בתמונה - "חשש ודאי/הפרעות בנוף" (2025) סדרת ציורי שמן על פיסות עץ חשוף. לצידם היד של טליה.
צילום - @danielhanoch@odeyabasha@ome.per@pardonka.xoxo@man.dewho@shheimer@suhaila_moun@litalmarc@beitajerusalem
.
.
.
המגזין והתערוכה נוצרו במסגרת 'גרסת ביתא'- חממה לקולקטיבים בראשית הדרך. החממה, הפועלת זו השנה השנייה, שמה לה למטרה לטפח דור חדשים של יוצרים ויוצרות שיובילו את שדה האמנות בירושלים. אוצרת: ליטל מרקוס מורין
אני מתרגש מאוד להזמינכם.ן לפתיחת התערוכה ״טקס שכחה״ בגלריה ביתא בירושלים, שבה נציג, חברותיי הטובות ואני, עבודות שהן תוצר של תהליך בין-יבשתי ארוך ומשותף.
בפתיחת התערוכה נשיק גם את ״מגזין ביתא״, שכולל טקסטים של משתתפות התערוכה, וגם טקסט שלי.
אולי גם אשיר כמה שירים.
