בתקופה שבה הכל כל הזמן מאבד משמעות, אני מרגישה שאני מנסה בכל הכוח למצוא אותה בתוכי.
לחשוב על יצירה, לעסוק ביצירה, לא לוותר עליה, לא לתת לה להידחק לפינה. וכמו כולן בכל שדות העשייה, אני עכשיו (ותמיד) רוצה לדעת שאני בדרך הנכונה, אני רוצה עוד סימן. כזה שינחם, ישמח, יעודד.
אני שמחה, מתרגשת ומוקירה אינסוף תודה על כך שזכיתי בפרס עידוד היצירה של משרד התרבות 2024. כמה פואטי. כמה לא מובן מאליו.
כל כך מודה לועדה, למשרד התרבות ולכל הנוגעים בדבר
בצילום- הבית של סבתא שתמיד מזכיר לי את השורשים ואת הקרקע
(מתוך התערוכה הביטט סדנאות האמנים טדי באוצרות תמר גיספאן- גרינברג)
📷 @talnisim79
טל גולני לא נוטשת את הבתים הנטושים ביצירה שלה ״יום במפעל״ 🪟✂️
העבודה "יום במפעל" עוסקת בבית לודז'יה, השוכן ברחוב נחמני שבתל־אביב. בית לודז'יה, המכונה גם הבית האדום, נבנה ב־1924 בידי עקיבא אריה וייס, ממייסדי העיר. היה זה אחד ממפעלי התעשייה הגדולים בתל־אביב, שייצר גרביים וגופיות לתושבי הארץ. לאחר כשנה נמכרה החברה לאריה שנקר, שהפך אותה לעסק משגשג. המפעל הוקם באזור מבודד, שהוקף בתוך כמה שנים בבתי מגורים והפך למטרד עבור השכנים. ב־1936 הועבר בית־החרושת לחולון, והמבנה המקורי שימש לאורך השנים בית־כנסת, בית־אריזה, מלטשת יהלומים, סטודיו לאמנים, גלריה ובית לדרי רחוב, אבל בעיקר בית־רפאים שהצית את דמיונם של ילדי תל־אביב. כיום הוא מוגדר כבניין לשימור.
התערוכה ״מלאכה ובטלה״ עוד רגע נגמרת וזה הזמן להגיע
ולהיחשף לכל העבודות הנהדרות!
לפרטים >> הכנסו ללינק בביו ובסטורי 👆🤍⛲️
تال چولاني لا تتخلى عن البيوت المهجورة في عملها "يوم في المصنع" 🪟✂️
يتناول العمل "يوم في المصنع" بيت لودزيا الواقع في شارع نحماني في تل أبيب. تم بناء منزل لودزيا، المعروف أيضًا باسم البيت الأحمر، في عام 1924 على يد عكيفا أرييه وايس، أحد مؤسسي المدينة. كانت واحدة من أكبر المصانع الصناعية في تل أبيب، والتي أنتجت جوارب وفانيلات لسكان البلاد. وبعد حوالي عام، تم بيع الشركة إلى أرييه شنكار، الذي حولها إلى شركة مزدهرة. تم إنشاء المصنع في منطقة معزولة، والتي في غضون سنوات قليلة أصبحت محاطة بالمنازل السكنية وأصبحت مصدر إزعاج للجيران. في عام 1936، تم نقل المصنع إلى حولون، وتم استخدام المبنى الأصلي على مر السنين كنيسًا، ومخزنًا للتعبئة، وصقلًا للألماس، واستوديو للفنانين، ومعرضًا، ومنزلًا لفناني الشوارع، ولكن في الغالب بيتًا مسكونًا الذي أشعل مخيلة أولاد تل أبيب. اليوم تم تعيينه كمبنى للحفظ.
سينتهي معرض "العمل والبطالة" بعد قليل، وحان الوقت للمجيء والانكشاف لجميع الأعمال العظيمة!
للتفاصيل >> ادخلوا للرابط بالبايو والستوري 👆🤍⛲️
הלנה שלי חגגה שנה
שנה שהיתה לא פשוטה
שיר כל הזמן מרגיע אותי, אחרי השנה הראשונה זה ישתפר, את תראי 🫠
חשבתי שיהיה כיף וחגיגי לעשות בוקר צילומים ביומולדת
בפועל, הבנות שיגעו אותי, והיה לי קשה
בדרך נס מור הצליחה לתפוס רגעים שככה ארצה לזכור את היום הזה בעוד כמה שנים, שהקושי יהיה רחוק וכמעט ישכח
אז יצאנו משפחה מאוד מתוקה
עם בנות מאוד מתוקות
ושהלנה תגדל, היא תראה שחגגנו לה יומולדת עם המון אהבה
העבודה הקפלה של רותקו היא עבודת מפתח לכל העבודות שיצרתי מאז. היא הוצגה לראשונה אי שם ב־2017 בתערוכה “פאראגונה” שאצרה הגר בריל.
והיום אני נרגשת וגאה לשתף שחלק ממנה מוצב כעת במלון The Reception, באוצרות הרגישה ומלאת הלב של איריס ברק.
המלון, שעבר תהליך שימור מחמיר, הוא מפעים ובקרוב יפתח, והעבודה ניצבת מול ספסל עץ מופלא ששרד כל השנים ועבר שימור מוקפד מה אגיד? הלב מתפוצץ משמחה
עבודה נוספת שתלויה במלון היא פרט מתוך פרויקט דלת הזזה, שהוצג בשנת 2019 במשכן האמנים בהרצליה, באוצרותו של רן קסמי־אלין הנדיר.
באמת תודה ענקית לאיריס על ההזמנה, האמון והאפשרות ולנטלי המופלאה
צילום במלון: מאיה אבגר
@irisuli@tiznenko_inc
בל שלי
את חוגגת 3 שנים על הכוכב
ואני 3 שנים אמא, לימדת אותי כל כך הרבה, אבל הכי הרבה זה אהבה שלא הכרתי
שתמשיכי להיות אור ענקי לנו ולסובבים אותך
ושנחגוג ונחגוג ונחגוג
כוכבים שמסתדרים ונותנים אור
רעות ברנע הזמינה אותי להשתתף בתערוכה מעלפת לכל המשפחה ושנולד מתוך ספר שירים שכתבה מיה מיטב, העבודה שלי - לכת תציג בתערוכה ובספר
תודה רעות ומיה על האור שאתן נותנות לי בתקופה הזאת
הפתיחה ב15.6 בשעה 11:00 במוזיאון נחום גוטמן
צילום: @talnisim79@reutb99@maya_maytav@gutman.art.museum
שנתיים ששירה לא כאן
שנתיים עברו, ולא הצלחתי עדיין לדבר על זה, לא באמת.
הרבה קרה בשנתיים האלה, לי ולחן נולדו בנות מתוקות, שירה הספיקה עוד לתת חיבוק לנגה של חן, את בל היא לא הספיקה להכיר, הייתי בחודש שישי.
כל הזמן חשבנו מה נעשה לזיכרה, מה יהיה מספיק ראוי, והיה מאוד קשה להתניע.
היום לכבוד השנתיים עשינו פיקניק עם כל המשפחה והחברים במקום שבו חגגה יומולדת לפני כמה שנים.
עשינו אירוע שהיא היתה כל כך נהנת להיות בו, מוקפת אנשים שהיא אוהבת, בטבע, עם אוכל דרוזי ושירים שהיא אהבה.
וגולת הכותרת היא האיור שהכנו, שלה, בים, עם כל החיות שהיו לה. צעד ראשון ליצור משהו לכבודה. כל מי שהגיע קיבל את האיור.
בל מסתכלת על האיור הזה כל הזמן השבוע, מצביעה שירה שירה שירה, ועל צבה הצבה.
אני מקווה ששירה מתבוננת עלינו עם המבט המאושר שלה, נפגשים כולם יחד, מתגעגעים ושרים.
תודה ל @yaliziv המושלמת, שברגישות אינסופית וכישרון שאין כמוהו גרמה לאיור הזה לקרות, מילאת לנו את הלב.
ובל, בל תמשיך לשמוע על שירה מהאיור והתמונות, אולי בסוף גם אעשה את הספר ילדים עליה שאני כל כך רוצה
שירה, את כל כך חסרה
אי שם בסוף 2022 התחלנו לעבוד על עבודה לקראת מוזיאון חדש שיפתח בעיר.
הכל היה אחר ושונה, אבל מה שבטוח, שגם אז וגם עכשיו, הנפשות הפועלות על המוזיאון הזה הן נשים גבוהות מאוד, ולכן, הקסם הזה שקורה במוזיאון, הוא נדיר מאוד.
העבודה שלי יום במפעל, מבוססת על בית לוד’גיה, הבית האדום עם ההיסטוריה הענפה והמרתקת, שנמצא בדרך לסטודיו שלי.
זכות גדולה להציג בתערוכה הראשונה במוזיאון העיר תל אביב.
הפתיחה החגיגית בסוף החודש, לינק הרשמה לערב פתיחה בסטורי ->
תמונות מהתהליך עד ההצבה :)
צילומי הצבה:אייל תיגר
נשות הקסם-> @design.curator@hadassaco128@mishkabaharav@tomikh@citymuseum.telavivyafo
