השבוע בספרייה הלאומית ✨
✤ ראשון | 17.05
מלאכת מחשבת, עונה #3 | יצירה בעקבות אוצרות הספרייה
סדנת תבליט נייר ומגזרות
19:00
@ha_miffal
✤ שני | 18.05
➀סיור בעקבות כתבי נשים |התשמע קולי
כרטיסים אחרונים!
16:30
➁ דברי ימי מטבח עונה #2 | מפגש חמישי: ציידים לקטים
20:00
@ronitvered
✤ שלישי | 19.05
ישי ריבו במופע אקוסטי
22:00
@ishayribo_official
✤ רביעי | 20.05
סיור בעקבות כתבי נשים |התשמע קולי
כרטיסים אחרונים!
10:30
לרכישת כרטיסים היכנסו לאתר או לביו
כך הצילה החובייזה את הישוב היהודי מרעב בזמן מלחמת העצמאות. 🌱
- - -
ביום שני ב’ בסיוון, 18 במאי, יתקיים המפגש החמישי והאחרון לעונה זאת של “דברי ימי מטבח” ובו תיקח אותנו רונית ורד, עיתונאית וחוקרת אוכל, אל הקולינריה של הטבע הפראי. נתמקד באנשים שמבקשים לחדש את הקשר עם הטבע ולשוב לייצר מזון בשיטות מסורתיות. יחד נצלול אל חומרי הגלם המקומיים, הזעתר, הפטריות, הדגה, הטעמים והריחות, ששום מוצר ששרד מסע של חודשים במכולה בלב הים, לא יכול לשחזר.
לרכישת כרטיסים היכנסו לאתר שלנו או לביו.
@ronitvered
#היסטוריה #אוכל
זוכרים את הטעם המתוק של הילדות?
את סוכריית התרנגול האדומה, זו שתמיד נדבקה לשיניים וללב?
איך היא בכלל נולדה, ולמה היא נעלמה מהנוף?
אז אם גם לכם יש פינה חמה בלב ובבטן למתוקים, מחר (רביעי, 06/05) נצלול להיסטוריה המתוקה של ארץ ישראל מהקונדיטוריות הראשונות של החלוצים ועד הממתקים שעיצבו לנו את הילדות.
בהנחיית חוקרת האוכל רונית ורד.
כל הפרטים בביו 🍭
@ronitvered
#מתוק #היסטוריה #אוכל #נוסטלגיה
בערב רביעי הבא (ה-6 במאי) בספרייה הלאומית בירושלים: מדוע הפכה דווקא סוכריית תרנגול אדומה לממתק ילדים פופולרי בישראל? מה הקשר בין בקלאווה לרוגלך? ומי היו חלוצי תעשיית הממתקים בירושלים ובתל-אביב בתחילת המאה ה-20?
במאה ה-12 הייתה ארץ ישראל מרכז משגשג של גידול וייצור סוכר, ושימשה כתחנה חשובה להעברת המוצר והידע לזיקוקו ממזרח למערב. חומר הגלם היקר, שהיה בימי הביניים נחלתם של מעטים, הפך בחלוף הזמן לכוח מניע של ההיסטוריה העולמית ולמוצר תעשייתי זול וממכר שצריכתו מופרזת ומזיקה. במפגש המסכם של הסדרה, נצלול לעולם שכולו מתוק: החל בעוגות של העולם העתיק, דרך פסלי סוכר מפוארים שהוצבו על שולחנות מלכים ואצילים, ועד עוגות החתונה של ימינו ואומני פטיסרי וקונפיסרי עכשוויים המשתמשים בחומרי גלם מקומיים.
פרטים נוספים והרשמה באתר הספרייה הלאומית. אשמח לראות אתכם. @nli_israel
החיטה האורגנית ששימשה להכנת הבצק גדלה בשדות קיבוץ תל יוסף שבעמק חרוד ונטחנה באשדוד; רוטב העגבניות הנפלא בושל מעגבניות מוצלות מגידול מקומי, שנאספו מחקלאים ומירקנים לפני השלכתן לפח; גבינת המוצרלה מיוצרת במחלבה השוכנת במושב עזריה; ומקורו של שמן הזית האורגני בכרמי ובבית הבד בציפורי.
המדור שהוקדש לפיצרייה של מייקי סנאו התפרסם בסוף השבוע שבו פרצה המלחמה, אז רציתי להזכיר את קיומו של המקום הזה, שעושים בו ניסיון אמיץ להכין פיצה מחומרי גלם מקומיים בלבד. @dkedmi@mikeysnow@mikeys_local_pizzeria
בערב שישי האחרון סעדנו את לבנו ב"מפגש בת גלים", מסעדה חיפאית חדשה. השולחן העגול, מכוסה מפה לבנה, התמלא צלוחיות קטנות של מיני מזה, ביניהן פאטה חומוס מעודן טעם לימון כבוש; סקורדליה, ממרח שקדים, תפוחי אדמה ושום; ח'ורטה, תבשיל עשבים ירוקים; מקרל מעושן עם צזיקי צנון ושמיר; ופרוסות עבות של לחם לבן טוב, מוגש עם זיתים כבושים, שמן זית ודבש ענבים. כשהגיעו המנות הראשונות – קובה נייה, מעדן תאווה של בשר נא, בורגול ותבשיל בשר, וגבינת פטה שנאפתה בתנור עטופה פיתת סאג' דקיקה – החלפנו את קנקן יין הרצינה (יין לבן מתובל בשרף אורנים) בכוסות יין כתום; ועם המנות העיקריות – פסטה פירות ים, עגבניות ופירורי לחם ונקניקיות מרגז מוואדי ניסנס – נהנינו מיין אדום קליל וצונן מתוצרת מקומית.
השבוע במדור במוסף הארץ @dkedmi@mifgash_bat_galim
בערב חמישי הקרוב המפגש שיוקדש לאוכל רחוב: מי "המציא" את פיתת הכיס וכיצד הפכה ללחם הנמכר בישראל? למה בישראל של 2025 ניצבת דווקא עגלת ג'חנון בכל צומת דרכים? ומדוע הופכים מאכלי רחוב לסמלים של זהות לאומית?
במפגש הרביעי בסדרה נעסוק בדברי ימי אוכל הרחוב – מדוכני התבשילים של פומפיי ועד למזללות מודרניות – ובמאכלי רחוב ישראלים טיפוסיים, ביניהם מנקיש, בורק, בורקס, פלאפל, חומוס ושווארמה. "פירוק" של כל אחת מהמנות מגלה רשת דקיקה ומורכבת של תנאים סביבתיים, קשרי גומלין ונסיבות פוליטיות-כלכליות-חברתיות שחברו יחד כדי להפוך את המאכלים לחלק מהתרבות הישראלית. @nli_israel
