יש תאריכים שלא נשארים בלוח השנה.
הם נשארים בגוף.
השנים עוברות, אבל לפעמים רעש קטן,
ריח או שקט ארוך מדי
מספיקים כדי להחזיר הכול.
אם זה עדיין מעיר אותך בלילה,
זה כנראה לא “עבר”.
וזה לא משהו שצריך להתמודד איתו לבד.
התגובות האלה הן לא חולשה,
הן הדרך של הנפש לנסות לעבד
משהו שעוד לא נרפא.
בנט״ל אנחנו כאן בשבילך -
לתמיכה נפשית וליווי מקצועי,
רגיש ומותאם, ועם מגוון מענים להתמודדות עם טראומה ממלחמה וטרור.
לתמיכה נפשית ולמגוון המענים חייגו:
📞 3362*
או כנסו לאתר נט״ל והתכתבו איתנו בצ׳אט
#טראומה
#יוםהזיכרון
טל ועוד מאמני קריירה מעולים
מחכים ללוות אתכם בתכנית של נט״ל בשיתוף
בנק הפועלים:
פועלים BACK 2 BUSINESS ❤️
בתכנית אנחנו מלווים צעד אחר צעד את
משרתי המילואים שלנו בחזרה למסלול החיים
והקריירה.
זאת תכנית ייעודית לחיילי.ות מילואים,
לליווי תעסוקתי מיודע טראומה, המותאם אישית
לאתגרים שחזרת איתם מהשטח.
המשתתפים בתכנית מקבלים:
✨ 13 פגישות אישיות עם מאמנת קריירה מומחית בטראומה
✨ תהליך שנפרס על פני 3–6 חודשים, בקצב שלך
✨ פגישות פרונטליות בפריסה ארצית
מתאים לכל מי שחזר הביתה מהמילואים,
אבל עדין לא חזר לגמרי למסלול
וצריך עזרה, הכוונה וליווי לשלב הבא בחיים.
לפרטים והגשת מועמדות,
כנסו לאתר נט״ל
.IL
"עם יד אחת קטועה באוויר - כמו מישהו שניצח באולימפיאדה" - אל תפספסו את פרק 8 של "עלומות קרב"
🎧 🎬 לינק לפרק המלא זמין בסטורי ובביו.
"דייט במסדרונות ביה"ח" - סיפורם של נוב ותמיר.
בפרק זה, נוב מתארת את הרגע שבו תמיר יוצא מהניתוח אחרי שקיבל את ההחלטה לקטוע את היד בעקבות הכאבים.
מגלגלים אותו במסדרון בית החולים, ואז - רגע אחד שהיא לא שוכחת: הוא מרים את היד למעלה בתנועת ניצחון.
כמו מישהו שעומד על פודיום אחרי ניצחון גדול.
אבל הסיפור שלהם מתחיל עוד קודם - בפוסט פייסבוק על חיפוש דירה.
משהו בתמיר תפס את עיניה של נוב, והיא החליטה לכתוב לו. השיחה התפתחה, ובהמשך גם הקשר - בזמן שהוא כבר מתמודד עם פציעה מורכבת, והיא עוד לא מבינה עד הסוף את המשמעות שלה.
כשהם נפגשים והוא חבוש בידו, זה נראה כמו עוד פרט בתוך היכרות חדשה. רק עם הזמן, בין ביקורים בבית החולים, שיחות והיכרות עם המשפחה, מתבררת המורכבות האמיתית - והעובדה שמדובר בפציעה שממשיכה להחמיר.
נוב משתפת איך נראית זוגיות שנבנית בין מסדרונות בית החולים, בין טיפולים לשגרה שמנסה להתהוות. על הרגע שבו המציאות משתנה - כשהרופא מציג בפניהם אפשרויות לפרוטזות, והיא מבינה שהקטיעה כבר אינה תרחיש רחוק, אלא מציאות קרובה.
זהו סיפור על זוג שהכיר אחרי הפציעה, כשהכול עוד בהתהוות - גם הקשר וגם החיים עצמם.
על אהבה שמתפתחת בתוך חוסר ודאות, ועל הבחירה לבנות משהו יציב - דווקא כשהקרקע ממשיכה לזוז מתחת לרגל�
מהטראומה הלאומית בישראל
עד לקהילות יהודיות בצפון אמריקה 🤍
בימים האחרונים צוות נט״ל ו-AFN (ארגון הידידים של נט״ל באמריקה) משתתפים בכנס המקצועי השנתי בטורונטו של ארגון NJHSA, ארגון הגג של כ 180 ארגוני חברה אזרחית הפועלים למען הקהילות היהודיות בצפון אמריקה.
במהלך הכנס הצגנו את מודל פיתוח הקריירה מודעת הטראומה של נט״ל, והילה שבורון העבירה סדנה בנושא מנהיגות מוכוונת חוסן למנהלי ארגונים מכל רחבי העולם.
וברגע מרגש במיוחד, זכינו לראות את יודי שלנו מקבלת פרס על מצוינות במנהיגות מתנדבת, כהוקרה על שנים של עשייה בלתי פוסקת למען החברה הישראלית.
העשייה של נט״ל ממשיכה לחצות גבולות,
לחבר בין קהילות, ולהביא לעולם ידע,
רגישות ותקווה מתוך המציאות המורכבת שאנחנו חיים בה.
גאים בדרך שלנו
וגאים במיוחד ביודי 🤍
@yovelrecanati@sharon.yeheskel.oron@americanfriendsofnatal@shvoron
לזכרה של ד״ר סיגל חיימוב 🕯️
עמותת נט”ל בהובלת יודי יובל רקנאטי,
עובדים ומתנדבים, מתאבלים על לכתה,
בטרם עת, של סיגל, קולגה מוערכת,
חברה אהובה שעבודת חייה שינתה את תחום התמיכה בנפגעי טראומה בארץ ובעולם.
סיגל הקדישה למעלה מארבעה עשורים לקידום גישה ממוקדת-נפגע בטיפול בנפגעי טראומה.
היא שילבה מצוינות מקצועית עם אנושיות עמוקה.
עבודתה נשענה על האמונה כי כל אדם שנפגע מטראומה, ראוי להישמע, לקבל תמיכה ולהיות מטופל בכבוד.
כחלק מהצוות המייסד של נט”ל היא הקימה את קו הסיוע של העמותה, ופיתחה מודל ייחודי למתן מענה מתמשך, מודל שסייע לאלפי אנשים ברגעי משבר.
לצד זאת, הובילה פיתוח תוכניות מקצועיות, שיתופי פעולה בינלאומיים והתאמת מודלים של התערבות בטראומה בין מדינות ותרבויות.
מי שזכה לעבוד לצידה יזכור לא רק את מומחיותה,
אלא גם את החום האנושי, היכולת להקשיב, והמחויבות העמוקה והבלתי מתפשרת שלה לאנשים.
סיגל הכשירה בנט”ל דורות של מתנדבים ממשיכי דרכה. מורשתה חיה ותמשיך לחיות באלפי האנשים שנגעה בהם, במערכות שעיצבה ובקהילה הבינלאומית שחיזקה. היא מותירה אחריה רוח והשראה שימשיכו להנחות את העשייה למען נפגעים, בכבוד, ברגישות ובאכפתיות.
אנו מצדיעים לזכרה ומתחייבים
להמשיך את הדרך לה הקדישה את חייה.
יהי זכרה ברוך💔
"מציאות שנקטעה" - פרק 8 של "עלומות קרב" עלה לאוויר!
🎧🎬 לינק לפרק המלא זמין בסטורי ובביו.
"דייט במסדרונות ביה"ח" - סיפורם של נוב ותמיר
בפרק הזה, הסיפור מתחיל בפציעה - ומוביל להחלטה דרמטית: לקטוע את היד כדי להפסיק את הכאב.
אבל זו לא רק ההחלטה שמטלטלת - אלא העובדה שנוב נכנסת לסיפור רק אחריה, בלי להכיר את ה"לפני".
נוב הכירה את תמיר אחרי שנפצע קשה בעזה. ההיכרות ביניהם התחילה דווקא ממקום יומיומי לגמרי: פוסט בפייסבוק על חיפוש דירה. משהו בו תפס את עיניה, והיא החליטה לכתוב לו. השיחה התפתחה, ובהמשך גם הקשר - בזמן שהוא כבר מתמודד עם פציעה מורכבת, והיא עוד לא מבינה עד הסוף את המשמעות שלה.
כשהם נפגשים והוא חבוש בידו, זה נראה כמו עוד פרט בתוך היכרות חדשה. רק עם הזמן, בין ביקורים בבית החולים, שיחות והיכרות עם המשפחה, מתבררת המורכבות האמיתית - והעובדה שמדובר בפציעה שממשיכה להחמיר.
נוב משתפת איך נראית זוגיות שנבנית בין מסדרונות בית החולים, בין טיפולים לשגרה שמנסה להתהוות. על הרגע שבו המציאות משתנה - כשהרופא מציג בפניהם אפשרויות לפרוטזות, והיא מבינה שהקטיעה כבר אינה תרחיש רחוק, אלא מציאות קרובה.
זהו סיפור על זוג שהכיר אחרי הפציעה, כשהכול עוד בהתהוות - גם הקשר וגם החיים עצמם. על אהבה שמתפתחת בתוך חוסר ודאות, ועל הבחירה לבנות משהו יציב - דווקא כשהקרקע ממשיכה לזוז מתחת לרגליים.
************
הפודקאסט מוגש בשיתוף עם עמותת נט"ל, הפועלת מעל 27 שנה להעניק טיפול נפשי ומענה מקצועי לנפגעי טראומה ופוסט טראומה ממלחמה וטרור ולמעגלים הסובבים אותם – *ללא עלות או בעלות סמלית בלבד*.
בנט"ל מבינים את האדוות של הטראומה ואת השפעתה על הסביבה הקרובה, ומציעים סיוע גם להורים, לאחים, לבני ובנות זוג, דרך טיפולים קליניים, יוגה מודעת טראומה, וקבוצות תמיכה.
*לא חייבים להתמודד לבד!*
לקבלת תמיכה וסיוע נפשי:
☎ 24/7 - 3362*
💬 צ׳אט באתר נט״ל (א׳-ה׳ 20:00-24:00)
📲 למידע נוסף: .il7
כבר עברנו ממצב מלחמה
למצב של ״חזרה לשגרה״.
כביכול הכל צריך לחזור
והאיום נעלם (לחלקנו),
אז למה אנחנו עדין מרגישים ״לא אנחנו״?
בנט״ל אנחנו קוראים למצב הזה :
טראומה מתגלגלת.
מציאות נפשית שבה האיום לא נגמר,
והגוף והנפש נשארים בדריכות מתמדת.
זו לא חרדה רגעית,
ולא חולשה אישית.
זו תגובה אנושית למתח מתמשך, לחוסר ודאות
ולתחושה שאין עדיין סוף ברור.
ריקי מאירי, מנהלת מקצועית
ביחידה הקלינית של נט״ל וראשת התוכנית לטיפול זוגי ומשפחתי באונברסיטת בר אילן,
מסבירה על התופעה ומעניקה הכרה,
מילים והבנה למה שרבים מאיתנו מרגישים -
ולמה זה משפיע גם על הגוף, גם על היחסים וגם על היכולת פשוט… לנשום.
סיכמנו לכם את עיקרי הדברים כאן בפוסט.
למי שרוצה להעמיק, להבין את התמונה הרחבה
ולקרוא על ההשלכות האישיות
והחברתיות של טראומה מתגלגלת.
ואם התחושות האלו מוכרות לכם,
או למישהו קרוב אליכם -
📞 אנחנו פה בשבילכם 24/7 להקשבה,
תמיכה והכוונה.
*3362 | .il
אחר תקופה שקשה להסביר במילים,
בחרנו לשבת יחד.
ולהקשיב.
לא לכותרות.
לא לסטטיסטיקות.
להקשיב לאנשים.
לאנשים שיש להם סיפור.
שלא תמיד נאמר. שלא תמיד מקבל מקום.
על הבמה הזאת, אנחנו לא מחפשים להיות חזקים.
אנחנו אמיתיים וחשופים.
וברגע שזה קורה-
משהו באולם משתנה.
השקט נהיה לא מפחיד.
המבט נהיה אוהב.
פתאום זה כבר לא “הם”.
זה אנחנו.
זה לא עוד טקס.
זו חוויה שנשארת בגוף.
מי שהיה - מבין.
ומי שלא -
מוזמן לבוא בפעם הבאה.
🤍
זה הפרוייקט הכי מרגש שהיה לי מאז המעבר לצפון.
בתוך מלחמה לא נגמרת, ופגישות תחת אש, הצלחנו להביא את האירוע המיוחד של "רסיסים" לכפר בלום.
כל 140 המקומות התמלאו ברגע והיו רשימות המתנה ארוכות.
היה כל כך מרגש לראות את מה שקרה שם, את השיח האמיץ של הדוברים, את ההקשבה הלא פחות אמיצה של הנוכחים, ואת האינטיומות שהצליחה להיווצר בחלל של מאה ומשהו אנשים.
הלוואי שהחמלה הזאת תוכל להתפשט גם לשאר ימות השנה ולשיח הציבורי.
ולגבי הצפון?
האזור צמא לאירועי תרבות ותוכן משמעותיים, והאירוע של רסיסים זה בעיני עוד צעד חשוב בדרך להפיכה שלו לעמק תוסס של תרבות על רמה.
זאת התכנית שלי לפחות.
וזה יקרה.
תודה לשותפים מרסיסים ומנט"ל, לדוברים, למרכז קלור, ולכל העוסקים בדבר.
עשיתם כאן משהו גדול.
@achi_nota@danbo_1405@drgoldiel
״…זו לא קבוצת ריצה, זו קבוצה שרצים בה…״
״…רק בקבוצה אני יכול להיות מי שאני,
בלי כל המסכות שיש לי
בכל המסגרות החברתיות האחרות…״
״…במשפחה שלי יודעים שיום ראשון בערב זה ברזל,
קדוש - אני באימון של הקבוצה…״
בכל ערב קבוצה, יש משפט אחר שתופס
את האוזן ונשאר איתנו אחר כך.
משפט שמפשט ומזכיר בצורה הכי טובה
למה ולמי אנחנו שומרים על המסגרת הזו כבר 11 שנה.
ביום ראשון האחרון, רגע לפני יום הזיכרון -
נפגשנו שוב סביב המדורה.
היו שם: נ׳ השריונר, א׳ מהשייטת, ט׳ מגבעתי, ר׳ ממגלן, ח׳ מקרקל, ש׳ הצנחן וי׳ מסיירת גולני.
והיו עוד הרבה נוספים -
גברים ונשים, דתיים וחילונים,
צעירים וקצת פחות צעירים.
חלקם עשו כמות מטורפת של ימי מילואים בשנים האחרונות, אבל ברגע שהייתה הזדמנות - הגיעו לאימון.
כולם יחד, שמחים על המפגש השבועי -
הפעם בלי בגדי ריצה אלא פשוט לערב של שיחה
על המחשבות רגע לפני יום הזיכרון, על מה מוקירים תודה, על הפנים קדימה.
והיו גם את י׳, א׳ ו-ל׳ - שבגלל מילואים, עבודה ו״החיים עצמם״ לא הגיעו למעלה משנה לאימונים.
כמה שמחנו שהם חזרו, והשילוב היה כל כך טבעי.
לא סתם המשפט שהתנגן לי בראש כל הערב היה בכלל באנגלית -
You can check out any time you like,
But you can never leave.
הביחד, הידיעה שהאנשים סביבך מבינים אותך
גם בלי לדבר -
אלו הדברים שעושים את הקבוצה
הזו כל כך מיוחדת, וכל כך משמעותית.
טקסט שכתב רונן, מאמן קבוצת ״רצים עם רמי״ של ת״א.
להרשמה לקבוצות הריצה כנסו לאתר נט״ל 👇🏼
.IL
יחד אנחנו מגיעים רחוק יותר🤍
בכל שנה ביום הזיכרון
אנחנו מבקשים לעצור רגע,
לתת מקום למה שלא תמיד רואים
ולהזכיר שלא כולם חוזרים מהמלחמה אותו דבר.
אבל כדי שהמסר הזה יגיע,
כדי שעוד ועוד אנשים יעשו את הצעד
ולא ישארו עם זה לבד,
צריך הרבה יותר מקמפיין.
צריך שותפים לדרך.
שבוחרים שוב ושוב להתגייס לטובת המטרה שלנו,
לשים את הלב, הזמן והמקצועיות שלהם,
ולהפוך רעיון למציאות.
תודה מעומק הלב לשותפים שלנו לדרך השנה:
🚌 אגד על שטחי הפרסום על
האוטובוסים שלהם בפריסה ארצית
JCDecaux 📍
על שילוט דיגיטלי וסטטי במכוונים,
בתחנות האוטובוס בתל אביב וברמת גן.
💻 סוכנות הדיגיטל שלנו דרומה שכבר שנה רביעית, גם בתוך ימי מילואים ואתגרי המלחמה, מנהלת עבורנו את הקמפיינים בדיגיטל במסירות שאין לה מילים.
שחקני נשמה אמיתיים.
🎯 משרד הפרסום FCB TLV השותפים הנדירים שלנו שמלווים אותנו כבר 17 שנה בפרו בונו,
עם לב ענק ומחויבות נדירה.
מירה פינקלשטיין, האישה והאגדה.
שירלי לוגסי,סמנכ״לית הלקוחות שמלווה אותנו לאורך כל הדרך במסירות במקצועיות ובמלא אהבה.
לאור מילשטוק הגאון שכל פעם מפצח ומביא לנו קריאטיב מדויק שמגיע מתוך הלב הענק שלו
ונוגע בכל כך הרבה לבבות.
לעופר חג׳יוב, המפיק והעורך של הפרסומות שלנו שעבד ימים חגים ולילות כדי לעמוד בלוחות הזמנים הלא הגיוניים שלנו.
ולשרית חדד על המדיה שמלווה
אותנו ומייעצת לנו לאורך כל הדרך.
בזכותכם,
הקול של המתמודדים
נשמע רחוק יותר,
המסר מגיע עמוק יותר,
ועוד אנשים מבינים שהם לא לבד.
תודה שאתם חלק מהדרך שלנו 🤍