Yoav Erez

This post is dedicated to my dear brother who was murdered in Gaza to protect my family, @michael_gal . RIP my love. Being an Israeli abroad since the 7/10 means you’ll have to think twice when you say where you are from. Being an Israeli abroad means you can spend an amazing time with someone and then it will all change once he realizes where you are from. Being an Israeli abroad means you’ll spend 90% of the time justifying yourself. Being an Israeli abroad means you’ll have to walk in the street full of anger but yet control yourself because you stand alone in front of anti-Israeli protests. Being an Israeli abroad means you need to explain to other people that defending our people doesn’t mean hating others. Being an Israeli abroad means living with endless guilt and shame for not being there with your brothers. Being an Israeli abroad means you’ll open your phone once a day to look at the daily death list to hope none of them is your mate. Being an Israeli abroad means that once it hits your group, you’ll be alone to process your loss. Being an Israeli abroad means no one will understand the structure of the Israeli Army that isn’t a professional army like in the states or France, every lost soldier is also a teacher, engineer, father, mother, student, the majority of our army is built from reservoir forces that in their daily life do other things. Being an Israeli abroad means living in eternal fear for your friends’ lives. No one thinks about the lost soldiers, no one thinks about the Israelis that lost so much in a war they didn’t want. This does not mean I do not have pain and empathy for the Palestinians or Gazans. Being Israeli doesn’t mean hating the other. I wish this will end; I wish all of this will be over and we’ll stop having pointless losses on both sides. But I think that you will all agree with me that my family, my people’s safety comes first. Every time you meet an Israeli, remember, we all know someone. It’s a small country that everyone serves in. We all lost a person in the horrible terror attack of the 7/10. We all lost friends who were called to fight to protect our country. P.2 in the first comment

English and p2-4 is in the comments לפני שטסתי לניקרגואה בדצמבר אמרתי למייקל שאני רוצה לחזור ולכתוב ולא מוצא השראה המדינה שלי עולה באש ואני לא מוצא השראה עברתי את הפרידה הכי קשה בחיי ואני לא מוצא השראה אני מרגיש אבוד ומדוכא בארץ ולא מצליח למצוא השראה לפני שטסתי לניקרגואה אמרתי למייקל שאני רוצה לחזור לכתוב ולא מוצא השראה והנה, לצערי נתת לי אותה. מייקל חבר שלי, עבר חודש, חודש של כאב, חודש של עליות וירידות, חודש מאותו בוקר ארור שהתעוררתי מטלפון מאליה שאמר לי ״אנחנו בהלוויה של מיכאל אתה רוצה להשאר איתי על הקו?״ כן, ככה גיליתי. חודש מאותם 35שעות של טיסות ונסיעות כדי להגיע לארץ כמה שיותר מהר, 35 שעות של גיהנום, של לשבת לבד בטיסות ולהתמוטט בציבור, של לא לעכל, להתכחש, לנחות, ולהבין שזה אמיתי, שזה קורה ואלו הם החיים החדשים שלי. חודש שבו בוקר אחד אני מרגיש בסדר ועובר עליי יום טוב, ויום למחרת אני רואה סרטון עצוב ומטומטם על איזה כלב בסין ואני הופך לשלולית. חודש שבו אני מעביר יום עם החברים ופתאום מישהו אומר משהו אחד קטן וכולם יושבים בשקט, אף אחד לא אומר מילה, אף אחד לא רוצה להיות זה שיפתח את הברזים של כולנו, אבל כולנו יודעים שהם מלאים, שעוד שניה זה יקרה, לא צריך הרבה כדי שזה יקרה, סהכ נגיעה קטנה וכולנו ניפול שוב. חודש שבו כל דבר שאני עושה מרגיש לי מינורי לעומת מה שבאמת עובר לי בראש, אני הולך לעבודה, שולח מיילים, מדבר עם לקוחות ומה שעובר לי בראש שלך זה וואו, אני מתעסק בחרא. חודש שבו כל בוקר שלא פתחתי לצדך, לצד הקבר שלך, הוא בוקר פחות טוב. חודש שבו אני מתחיל להשלים שלא תחזור, אבל לא באמת רוצה להשלים עם זה. מייקל חבר שלי, אני רגיל לא לראות אותך כל יום, אני רגיל להתגעגע אליך עם המרחק בינינו, זה לא מה שמכאיב, הכאב מגיע כשההבנה שאני לא אראה אותך שוב לעולם עולה, שם, שם מגיעה הנפילה, שם מגיעה ההתרסקות, לא כואב לי שאתה לא לצידי כרגע, כואב לי שלא תצטרף אליי לטיולים בעולם, שלא תבוא להזרק אצלי בדירה, שלא נצא בתל אביב ונסיים את הלילה בשיחות נפש עד אור הבוקר, שלא תהיה שם כשאתחתן, והכי כואב לי, יותר מהכל, ולא רק בשבילי אלא גם בשבילו, בני לעתיד, שהוא לא יזכה להכיר את הדוד הטוב בעולם, אבל לפחות סול זכתה.

(He’s not dead, relax.) A little appreciation post for my ride or die, my best friend, my love, my cross-eyed, trash-eating idiot - Lord Thanos. From Mexico, 2019 Till death do us part.

I saw this reel about a guy who filmed all his friends and explained what’s special about each one of them ,and I absolutely fucking loved it. We flex so much on social media about bullshit, and we forget to flex the most important thing in our lives: our friends, our loved ones. But… I can’t edit. So here’s my version 🤷🏽‍♂️ -a little somethin’ somethin’ I took from each one of you. There are many more who should be here. I’m fortunate to meet special people along the way, it’s just that I didn’t have good pictures to use. But the special ones know it, and know what I learned from you. Love you all. Love your friends.

Mum made Aliyah and traded our baguettes for missiles. Merci Maman❤️.

Imagine brasil Now imagine Brasil with your cousin Now imagine a jazz tour in Brasil with your cousin Now imagine a Jazz tour in Brasil with a festival in the Amazonia! Now take all of that and have your cousin as the headliner. Yes, i know 🍀🍀🍀🪬

I struggled not to add my own music to this post, especially now that I’m deep into Argentinian folklore. but fuck it, Argentina supplied enough music of its own. As always, the last slide has a surprise. Shot on my iPhone and a film shit camera not worth mentioning.

“There is a little boy inside the man who is my brother… Oh, how I hated that little boy. And how I love him too.” — Anna Quindlen Mazal tov ahi, i love you, and welcome to our family gisati. Last slide has the cutest bonus for you all.

This isn’t fashion. It’s a reminder of what we stand for. FCK HMS — wear it loud. Unisex Hoodie crafted from heavy 480gsm 100% cotton, structured yet soft. Oversized fit with clean drop shoulders. T-shirts made of 100% lightweight cotton, draping on the body like water. 🖤

Summer recap and some wishes for y’all: May life always be as sweet as my nephew trying to flip someone off, as fun as sipping rosé on a yacht, as beautiful as waterfalls in Croatia, as peaceful as fireworks in Venice, as tasty as a tray of merguez in the French Riviera, as cute as my wine-bottle-sized cousin, and as wholesome as @c_daubz and @orange_peel9 buying flowers for my grandma and my mum.

Love international by numbers: 2500 people total At least 2800 are from the UK Around 1000 of them are DJs And all the 2500 are absolute legends

“When two souls marry, two families embrace. It is in this love that generations grow closer.” Maya Angelou Some beautiful footage thats doesnt represent enough the beautiful Hennah of my best friend and brother @eliaherez and his beautiful future wife @netanellatsur ❤️