עובדה מפתיעה עלי: אני חובבת את מדור "העיר שלי" בטיים אאוט וחובבת שיטוטים בתל-אביב. בשיטוטי לעיתים יוצא לי לחשוב על אלו מקומות אכתוב אם יפנו אלי יום אחד מהמדור. והנה פנו.
עכשיו כמובן אני חושבת על המון מקומות/אנשים שהייתי יכולה לכתוב עליהם . אבל יצא מה שיצא, תוכלו לקרוא בתגובה הראשונה.
זכרונות רוקנ'רול וחדרי מדרגות, שכולם מצאו את דרכם לאלבום "מגילת העצמאות של המוזיקאים/ות".
שלום גד לוקח אותנו בין העשורים ובין התחנות, בתוך כל הכאב והיופי. מהתחנה המרכזית, לבארבי הקטן, הסנטר, הזוריק ועד לשביל המרץ והמפעל.
לינק לקריאה בסטורי, לינק לאלבום - בביו
"איך מגיעים מבלפסט לגן עדן" היא אחת הקומדיות המפתיעות של השנה // למרות שהכל כאוטי לחלוטין, ולמרות שרעיון ה-"חברי/ות ילדות עם סוד אפל מעברם" כבר שחוק, יוצרת "נערות דרי" ליסה מקגי מצליחה להרים קומדיה מפתיעה באיכותה. ככה כותבים סדרת טלוויזיה ייחודית ומרתקת, כזו שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים לרגע // לינק בסטורי
היום היה גוד דיי: היא זמרת-יוצרת ומלחינה עם אלבום בכורה בדרך וסינגל ראשון באוויר, אז ניצלנו את הסיטואציה כדי לסחוט מיולי גודיי שלל המלצות לוהטות על ספוט אוטופי בסוף העיר, על חנות וינטג’ עם פיסים מטורפים ועל בר להרגיש בו שהגעתם הביתה. בונוס: הולכים לשמוע את הפילהרמונית! תתלבשו יפה!
העיר שלי בטיים באאוט 🫨🫨🫨
תודהההה על מקום לדבר בו על האהבה שלי לאלי ועינת ולשיר יום כיפור של יסמין מועלם ועוד דברים חשובים מאד ברומו של @timeout_telaviv 🩷
תמונה@noanirphotos os
בין צילום בכיכר החטופים לצילום חתונות, והכל על הרצף האוטיסטי // ליאור רוטשטיין גילה רק בגיל 15 שהוא חי עם אספרגר, והמצלמה הפכה לדרך שלו לתקשר עם העולם ועם עצמו. אך החיים שבנה לעצמו כצלם חתונות השתנו אחרי ה-7.10, כשיצא לצלם בכיכר הכי חשובה בעיר, והפך לצלם רשמי של מטה משפחות החטופים // טור אישי לכבוד יום ההתרמה השנתי לאוטיזם של אותי ואלו"ט // לינק בתגובות // 📸 אלון גלבוע
