Shunit Zaritsky Flakowicz

בדקה למלחמה….

זכרון… ״זיכרון הוא יכולתו של יצור לאגור מידע בצורה בלתי-מוחשית (כלומר, בניגוד לכתיבה, למשל). תהליך קידוד המידע בזיכרון מאפשר שימוש עתידי בו על-ידי פעולה של שליפה.״ ״ערך סנטימנטלי- ערך רגשי עמוק או משמעות אישית שמיוחסת לחפץ, אדם או זיכרון.״ ביום יום שלי, בחידוש הרהיטים והחפצים, גם הזכרון וגם הערך הסנטימנטלי, לרוב קיימים. לרוב אני מטפלת בחפצים ופריטים שעוברים במשפחה ומכילים בתוכם זכרון וערך סנטימנטלי ממישהו אהוב במשפחה. במסגרת מיזם חפץ מעבר, פגשתי ואני עדיין פוגשת כל פעם מחדש בזכרונות, ובערך הסנטימנטלי של החפצים.. וגם אם לא היה להם ערך שכזה לפני ה-7/10, הם קיבלו משמעות אחרת לאחר היום הזה. כך גם בעבודה הזו, מדף קטן שיוצר על ידי יונת אור ז״ל, עיונה, והיה ממוקם בחדר הרחצה, ואחד הפריטים הבודדים ששרד את התופת, קיבל ערך סנטימנטלי עמוק, עבור החברה שנרצחה ונבחר על ידי זהר שהוא יהיה חפץ המעבר שלה… זהר, קרמיקאית ויוצרת, ביקשה שאייצר לה מידוף לכלי הקרמיקה שלה, תוך שילוב קורת עץ ששרדה והיא אהבה, והמדפון הקטן מעשה ידיה של עיונה… וכך עשיתי, הכל תוכנן לפי מידות כלי הקרמיקה, חידשתי את המדפון השרוף וצבעתי אותו בצבע התואם לכלים, שיכפלתי אותו ויצרתי עוד מדפון שכזה, הפעם אחד לזהר, עם לב כחול שהיא יצרה מקרמיקה ונמצא בין ההריסות… זכרון מחברה טובה, זכרון מיצירותיה שנהרסו ומעבר להווה, היחידה תלויה אצלה בבית ומציגה בגאון את יצירותיה העכשוויות, ותלווה אותה גם לעתיד… ובעת ביקורי בבית ההרוס, בו גם מצאתי את הלב הכחול ששרד, אספתי עוד חלקים ויצרתי לזהר לב שמכיל בתוכו חיים קודמים ועוטף הכל בצורת הלב 💙 את התהליך המלא תוכלו לראות אצלי בהיילייטס ✨ על הצילומים: @shunitza @hefetzmaavar #mayard #mayagal #ערךסנטימנטלי #restoration #זיכרון

את ישראל מקיבוץ בארי פגשתי בפעם הראשונה בתערוכה הקודמת שלנו, של המיזם @hefetzmaavar , לפני יותר משנה…. הוא ניגש אליי ואמר לי: יש לי כיסא עבורך שאני רוצה שתחדשי לי… עניתי: בטח אז ישראל הוסיף ואמר: אבל הוא שרוף בחלקו ויש לו רק שלוש רגליים… עניתי: אז אני אחזיר לו את הרגל, כמו פרוטזה ישראל ענה: זה בדיוק מה שחשבתי כי אני רוצה לחזור לשבת עליו… כך החל המסע שלי עם הכיסא במפגש הראשון שלי עם הכיסא, אמרתי לעצמי, אלוהים, איך אני מחזירה אותו להיות שוב חזק ואיתן ושאפשר יהיה לשבת עליו ?? בתחילה זה היה נראה כבלתי אפשרי כיסא שרוף, מאיקאה עם שלוש רגליים, שצריך לחזור להיות עם ארבע רגליים, אבל גם לשמור בתוכו ואיתו את הפצע הגדול שלו, כלומר כל החלק השרוף אמור להישאר… ואמורים לשבת עליו וחסר חצי מהמושב, יש חור מהשריפה…. וזה צריך להישאר כך…. איך ???? החלפנו מבטים הרבה זמן הוא ואני, לא ידעתי בתחילה איך להתחיל…. אבל אני, כמו שאני, הקושי והאתגר לא שוברים אותי, הם רק מאתגרים אותי ואז זה הגיע,בראש ידעתי, עכשיו מגיע האיך ? כמו המשפט הידוע: “He who has a why to live can bear almost any how.” — Friedrich Nietzsche כי יש לי איזה שיח איתם, עם הרהיטים הם מדברים אליי… משהו שאני לא יודעת להסביר, זה פשוט קורה ופה פניתי לאבא שלי שאת כל הכשרון הטכני שיש לי קיבלתי ממנו אבל כשיש אתגר אבא הוא הכתובת שלי. אני משתפת אותו מה אני צריכה, והוא עוזר לי להוציא את זה לפועל, כי במקרה של הכיסא נדרשה עבודת ברזל, ובריתוכי ברזל עדיין אין לי ניסיון…. וכך קרה, אחרי סיעור מוחות יחדיו נוצרה עבור הכיסא רגל תותבת חיזוקי ברזל ותבנית מיוחדת, כשבתוכה יצקתי אפוקסי על מנת לשמר את החלקים השרופים, אך גם שיהיו חזקים. ועכשיו ניתן לראות את הכיסא החבול, הפצוע, עומד איתן ויציב, וגם אפשר שוב לשבת עליו, למרות הטראומה, למרות הכאב והשריפה… הכיסא מספר סיפור קשה אבל עם אור ותקווה, הוא זכרון לעבר, למה שהיה, וחיבור לחיים בהווה ולחיים בעתיד, כי אפשר להמשיך על אף ולמרות הכל, והוא חזר לביתו החדש ועומד בגאון סביב פינת האוכל ❤️🙏 מודה על הזכות והיכולת לתת להם חיים חדשים🫶🏼 על הצילום אחראית @shunitza #mayard #mayagal #ikeachair #art #restoration

החפצים שנאספים מהבתים ההרוסים במסגרת מיזם "חפץ מעבר", עוברים לחידוש בסטודיו של מאיה גל. לעיתים כשהחומריות מעט שונה, מיכל קרסני, אוצרת המיזם וחברת צוות, שמכירה כל כך הרבה אמנים בתחומים שונים, עושה חיבורים עם "אומנים אורחים במיזם". אחת מהם היא ג'רי שריג, אמנית טקסטיל ורקמה. פנינו אל ג'רי לאחר שקיבלנו מנירה שרעבי ארנק מפוייח שהיה שייך לאחת מבנותיה ונמצא אצל השכנים מבארי כשנה לאחר השבעה באוקטובר, יחד עם ערימת תכשיטים. ג'רי נענתה בחיוב, נפגשה עם נירה ושמעה את סיפורה. מכאן נולדה יצירה מרגשת ומפעימה. ג'רי מספרת: "ניתנה לי הזכות להכיר את נירה שרעבי ולעבוד על הארנק שנמצא הרבה לאחר אותה שבת איומה. במהלך העבודה והשיחות המרגשות בינינו בחרתי לרקום באופן אינטואיטיבי דימוי של אלמנט צומח ומתחדש – ביטוי לאיחול שלי לבנות שרעבי שיצמחו מחדש מתוך הכאב." תודה ג'רי על הלב הרחב ועל יצירה שנותנת מרחב נשימה. @jerryshai @krasnymichal @hefetzmaavar

⁨ ⁨ אדריאן נטע ז״ל נולדה בקליפורניה בשנת 1957. בשנת 1978 נפגשו אדריאן וישראל, בן קיבוץ בארי, כשישראל טייל בארה”ב לאחר שירותו הצבאי. לאחר שטיילו יחד, חזר ישראל לבארי. אדריאן הגיעה בעקבותיו לביקור, האהבה הכריעה ואדריאן החליטה להישאר בבארי. לימים הם נישאו ונולדו להם ארבעה ילדים. בשנת 1997 החלה אדריאן ללמוד מיילדות, ועם סיום הלימודים התחילה לעבוד כמיילדת בבית החולים סורוקה בבאר שבע. אדריאן באה מעולם של מוזיקה ויצירה, אהבה לעבוד עם הידיים בקרמיקה, ובמוזאיקה. היא הייתה בעשייה כל הזמן, ועם תשוקה גדולה לחיים. על עמוד בתוך הבית שלה, היא הדביקה אריחי קרמיקה צבעוניים בגדלים שונים, שיצרה בעצמה. אדריאן נרצחה ב-7/10 במסגרת המיזם, החליטה המשפחה לשמר את אריחי הקרמיקה שיצרה אדריאן. נפגשנו עם המשפחה, אצלי בסטודיו ותוך כדי השיח עלה בראשי הרעיון לייצר שולחנות קפה לארבעת ילדיה ואבי ילדיה. ליקטתי 5 שולחנות צד ועל המשטח העליון הדבקתי בהתאמה את אריחי הקרמיקה. התוצאה לפניכם. מהאריחים שנותרו יצרתי תמונת לב והענקתי לדרור, ביתה של אדריאן. דרור מספרת: ״שולחן הקפה שלי, העשוי מהאריחים שאימא שלי הכינה בהקפדה, על כל פרט ובאסתטיקה הייחודית לה, עומד במרכז הסלון שלי, והוא חלק מכל מה שקורה בבית. משהו מאימא נמצא כאן, כל הזמן איתנו.” כבוד וזכות גדולה עבורי להעניק חיים חדשים ומשמעות חדשה לחפצים הללו וללטף את הלב של המשפחה 💚 הטקסט בחלקו מתוך הקטלוג של המיזם שיראה אור בתאריך 9/1 ונכתב על ידי אוריין צ׳פלין 🙌🏻 צילמה וברגישות, שונית ‪‪@shunitza ‬‬ את התהליך המלא ניתן לראות אצלי בהיילייטס #mayard #mayagal #חפץמעבר #upcycle #upcycling #upcycledfurniture #memorys #myart #שימורזיכרון #אומנות #אומנותישראלית #אומנותבישראל #חידושרהיטים #שחזוררהיטים⁩⁩

האישה המביטה מהחלון החלון מבשר הבשורות מכניס רעשי מלחמה, חמצן, עשן ומראות החלון שהציל. אני ניצבת לידו וזוכרת את עומק הפחד את ריח השריפה את תנועת הענפים אני זוכרת את גודל האסון את הזכות לנשום את מי שאיתי ומי שכבר לא את היכולת להביט פנימה והחוצה אני מביטה ואומרת - תודה🤍 @shunitza צילמה בעיניים טובות עד רדת הערב גשם הקשב לנשים בחלון עד רדת החושך גשם הקשב לנשים הצופות בווילון גם לנו אדמה שמחכה למשהו מלמעלה גם בנו יש אימה וזעקה למשהו פורח וכן הלאה גם בתוכנו מחכה שותקת חלקת ארץ קטנה חרבה והגשם שלנו איחר לרדת הגשם שלנו טרם בא עד סוף השבוע גשם הקשב לנשים בחלון עד קץ השבועיים גשם הקשב לנשים העומדות ומחכות גם לנו בחצר גינה קטנה ריקה מזוהר דשא גם אנו מצפות עד אין בינה למשהו ברוך כמו הגשם גם בתוכנו מחכה שותקת חלקת ארץ קטנה חרבה והגשם שלנו איחר לרדת הגשם שלנו טרם בא הגשם שלנו יבוא עננים כבר זעים במרחק הגשם שלנו קרב קרב בצעדי ענק הקשב לנשים בחלון גשם אדיר ונוהר הקשב איך קוראות הן בזו אחר זו הוא חוזר הוא חוזר הוא חוזר) יעל לוי)

ביום שלישי נפתחה התערוכה המסכמת של מיזם "חפץ מעבר" אותו יזמה טל סטרלין הלפרין, ובו זכיתי לקחת חלק כחברת צוות וצלמת בשנתיים האחרונות. אין לי מילים לתאר לכם את התערוכה המופלאה אותה אצרה בכישרון רב ורגישות מיכל קרסני. אני באופן אישי הסתובבתי בשני ימי ההקמה עם צמרמורות בכל הגוף. התערוכה מציגה חפצים שאת רובם מאיה גל חידשה עם ידי הזהב שלה, וחלקם חודשו ע"י אומנים אורחים שנבחרו בקפידה בהתאמה לחפצים. לצידם מוצגים צילומים תיעודיים ומבויימים אותם צילמתי וסיפורי המשפחות המשתתפות (למעלה מ-30). אירוע הפתיחה היה מלווה בדמעות של שימחה ועצב, בדיוק כמו המיזם שנותן תקווה בלי להתעלם מהאובדן והכאב. התערוכה תהיה פתוחה עד ה- 9.1.2026 ותלווה בשני אירועים: *שיח גלריה- שישי, 12.12.2025, 11:00 פאנל שיורכב ממשתתפים במיזם לצד אומנים (כולל את מאיה גל ואותי) *אירוע נעילה שבו יחשף הקטלוג המסכם- שישי, 9.1.2026, 10:00 פאנל שיעסוק במילים ותפקידן בתהליכי ריפויי אותו תנחה ד"ר בירי רוטנברג לצד שפרה קורנפלד. בפאנל זה יקחו חלק המשתתפים במיזם לצד אוריין צ'פלין שכתבה את הסיפורים לקטלוג וענת סאקס שבימים אלו נמצאת בישורת האחרונה של העבודה עליו (בתגובה הראשונה אצרף קישור לרכישה מוקדמת שלו). בתערוכה ניתן לבקר בכל ימות השבוע, מי שרוצה סיור פרטי איתי, מוזמנ.ת להגיע מחר (5.12.2025, שישי, 10:00-14:00) טרמינל עיצוב בת-ים מקווה שתבואו לקבל חיבוק ולהתרגש ביחד🖤 @hefetzmaavar @krasnymichal @galmaya @talsterlin5461 @rottenbergbiri @a_designstudio_ @orian_chap @shifra.cornfeld

בתום שנתיים של עבודה, ולפני שהתערוכה המסכמת שלנו נפתחת, אנו נרגשות להציג את צילומי התיעוד של "חפץ מעבר" במסגרת פסטיבל הצילום. המיזם נולד מתוך הרצון ליצור נקודת אחיזה בתוך ההרס שפקד את יישובי העוטף בשבת השחורה, ולמצוא דרך להעניק לחפצים האישיים שנשארו מאחור קול ומשמעות חדשה. הצילומים שבחרנו להציג בפסטיבל, חושפים מבט אנושי ומרגש על תהליך ההתמודדות והחיפוש אחר עוגנים לאחר טראומה, ומזמינים את המבקרים להתבונן מקרוב בפרטים הקטנים. כל צילום מהווה שכבה נוספת בסיפור רחב יותר, סיפור על קהילה, על זיכרון, ובעיקר על היכולת האנושית לבחור בחיים. הפרטים בהזמנה, מחכות להתרגש אתכם.ן

⁨ יש רגעים שבהם יצירה אחת מצליחה לשנות את כל התחושה בחלל. בתהליך מיוחד עם מעצב פנים, אנחנו בונות יחד שפה אמנותית לבית פרטי – כזו שמרגישה, שמדברת, ושנשארת. הדמיות מותאמות, בחירת יצירות מקוריות של אמנים ישראלים, וכל פרט קטן שנכנס בדיוק למקום הנכון. כי אמנות היא לא רק על הקיר. היא חלק מהחיים. צילום יפהפה של שונית פלקו זריצקי @shunitza #אוצרות #עיצובפנים #אמנותישראלית #הוםסטיילינג #אמנותעכשווית #Duart #interiordesign #artcuration #artathome #ביתעםנשמה⁩

מה קורה כשהשדה נכנס הביתה? הצילום הזה, של דמות נשית מתמסרת לאדמה ולתנועה, פורט על מיתרי הזיכרון המקומי. יש בו משהו ישראלי, פשוט, עוצמתי ונוגע. כל בית מעניק לו הד אחר – שקט או נועז – אבל תמיד שומר על הקסם הגולמי שבו. 📍האדמה, הגוף, השורש – והאומנות שנכנסת עמוק פנימה. 🖼️ אמנית: שונית פלקו זריצקי 🏡 באוצרות של Duart #צילוםישראלי #DuartArt #אישהבטבע #עיצובואמנות

🟠 מכירה מוקדמת 🟠 של כל היצירות מהתערוכה שעדיין לא נפתחה: סובייקטיבי בלבד. התערוכה תוצג ביריד צבע טרי, 21-26.5.25 השנה פתחנו את האפשרות לרכוש מראש את כל היצירות מתוך קטלוג התערוכה - לקבלת הקטלוג עם הפרטים המלאים של כל אחת מהיצירות כתבו "קטלוג" בתגובות או היכנסו ללינק הקטלוג ב-Bio 🧡

תכירו את שונית פלקו זריצקי, צלמת שעבודותיה מביאות לידי ביטוי את נופי ילדותה שנחלקה בין ישראל לפינלנד ויש בהן התבוננות ואמירה מעמיקות. גם שונית תציג בביתן שלנו P11 ביריד צבע טרי הקרוב. 21-26 במאי 2025 ימים א'-ה' | 16:00-22:00 יום ו' | 10:00-18:00 יום שבת | 10:00-20:00 נתראה שם!