סוף סוף כשאפשר קצת יותר לנשום, נסעתי הסופ״ש לריטריט הציור של אבישי.
ולמרות שציור הוא לא המדיום שלי, השהות המשותפת עם האנשים המוכשרים שהגיעו, הנופים והטבע מסביב פתחו לי חדרי השראה רדומים בצד הימני של הלב 💛
#clil #retreat #paintingretreat #painting #discoverisrael #קפהכליל
@avishaiplatek @good.enough.painting @cafe_clil clilclil
“כל מה שלמדנו עד עכשיו” , התערוכה הקבוצתית בבית ליבלינג יורדת היום.
.
אני נפרדת ממנה וחושבת על שלוש העבודות שלי שתלויות שם, ורוצה לשתף עליהן כמה מילים.
.
העבודות הן חלק מסדרה בשם כלים חשופים Nude Vessel שיצרתי בשנת 2021.
.
זו סדרה שציינה עבורי מעבר משמעותי מכלים שימושיים לאובייקטים פיסוליים יותר במהותם.
.
הן התחילו על האובניים, בתנועה מעגלית, חזרתית, מדיטטיבית. תוך כדי עבודה נתתי לעצמי לסטות מהמרכז, להסיט את הציר, ולבחון מה קורה כשהסימטריה מתערערת.
.
את התוצר ה״מעוות״ שיצרתי המשכתי בבניית יד, מתוך חיפוש אחר יופי מסוג אחר, שנחשף דווקא מתוך השבר. במהלך תקופה ארוכה של ניסיונות להרות שנכשלו שוב ושוב.
.
הכישלונות הובילו להתבוננות אחרת שלא הכרתי בעצמי, בגוף, בנשיות, בתפקיד הזה שלא הצלחתי למלא.
בתוך העיסוק הזה נוצרו כלים שהם כמו גופים המכילים פגימות וחוסר שלמות, מסע פנימי שעברתי והולך איתי גם היום.
.
לקראת התערוכה בבית ליבלינג, העבודות שעוד נשארו אצלי עברו שינוי נוסף: הן עברו מלהיות מוצבות ויציבות למצב של תלייה, ריחוף, ניתוק מהקרקע.
הן כרוכות בחבלים, תלויות עכשיו באוויר בין שמיים לארץ, כמו גוף שנמצא במתח שבין שבריריות לאחיזה.
.
יש בזה הד למציאות שאנחנו חיים בה, שהות מתמשכת בחוסר יציבות. ההשפעה הנפשית, המקומית, המדינית וכל מה שמבקש מאיתנו להחזיק משקל גם כשאין קרקע מתחתנו.
.
סדרת כלים חשופים חוזרת לסטודיו🤍
תודה גדולה לבית ליבלינג, לצוות האוצרות, ולחומר שתמיד יודע לפניי.
.
“כל מה שלמדנו עד עכשיו”
בית ליבלינג, תל אביב
אפריל - יוני 2025 @liebling_haus
כל מיניאטורה כזו נולדה מרישום מהיר, מעבר ולמידה של הצורה בתלת מימד לפני יישום בגודל האמיתי (כזה שעוד מצליח להיכנס קצת לתנור שלי בכל זאת..)
המדפים שהכילו עד לא מזמן כוסות, אגרטלים וכלים לעציצים הפכו לספריה ויזואלית, לוח השראה חי, משתנה ומתהווה כל הזמן.
היי אמא,
היום לפני חמש עשרה שנה נפרדתי ממך ואת עדיין איתי בכל מקום תמיד. לפעמים אני מרגישה שהזמן משכיח ממני קצת ממך, הגעגוע תמיד שם אבל התמונה כבר קצת מטושטשת. כשזה קורה אני חוזרת לסרטי ה-8 מ״מ הישנים ולומדת מחדש את שפת הגוף והמבט שלך, אוספת עוד פרט ועוד אחד ומשננת אותם שוב ושוב שלא אשכח.
ערכתי לכבוד יום השנה שלך סרטון קצר עם אבא ורונית מבקרים חברים שלכם בקיבוץ. את ואבא התאמתם בגדים ואתם נראים חמודים ושובבים יחד, נזכרתי כמה אהבת אדום ❤️
מירי צימבר רולנד 26.10.40-4.1.2009
היום לא קראתי חדשות בכלל. כלומר כן שמעתי גל״צ בדרך לסטודיו אבל באמת שלא נכנסתי לקרוא מתוך החלטה שאני צריכה גם מקום לנוח ולברוח אליו והתרכזתי בסיום הכנת החימר מהאדמה שמצאתי בכנרת בקיץ האחרון. כבר סיפרתי לכם שנרשמתי לסדנא של בניה באדמה? אז באמת שחיכיתי לזה המון זמן ואני לומדת שם המון ובעיקר מה שרציתי והוא איסוף החומר מהקרקע, העברתו את כל התהליכים (ואו ויש הרבה מהם) עד לשלב בו החומר מוכן לעבודה. מחר יש מפגש נוסף ואני מתרגשת לצאת קצת מהסטודיו לטבע ולפגוש את החמודות שאיתי בסדנא והמנחה המעולה שלנו @alongorfil
.
חשבתי להכין גם ריל מכל התיעוד שצילמתי בימים האחרונים בסטודיו, אבל אין לי באמת מושג איך מתחילים עם זה.. טוב נכין קפה, נראה קצת חדשות ואחר כך נראה.
