יומן / מלחמה
במהלך השבועות האחרונים, ככל שהמציאות התעצמה לכדי שאלות יום יומיות פשוטות, ואי הוודאות היא הוודאות היחידה ששרטטה את מפת היום יום - התחלנו לכנות בבית את 12 ימי המלחמה באיראן כ-"יום השבת הארוך ביותר בעולם".
לא עובדים.
לא הולכים לגן.
מחשבים היטב כל יציאה מהבית ומהמרחב המוכר.
במהלך התקופה הזו שמרתי לצד המיטה מצלמה קטנטנה מתוך מחשבה לתעד מעט, אולי ללכוד איזה טיל במעוף או מיירטים שציירו קוים יפים בשמיים.
בסוף מצאתי את עצמי מניח את המצלמה בזמן האזעקות על שולחן לפנות בוקר מול החלון, או על מעקה המשקיף על הכניסה לבית.
לפעמים נזכרתי במצלמה הזו בזמן ההפוגות ותיעדתי רגעים קטנים, לא חשובים. אב שמצלם את ביתו מטיילת בחצר ורודפת אחר חתול, רגעים קטנים של יום יום.
זה לא תיעוד מרשים. הורדתי את הבומים שהיו ברקע הצילומים, את צליל האזעקה שהדהדה בין העצים, את השקט שאחרי.
הדרמה מעולם לא נקלטה במצלמה.
אבל לכדתי רגעים קטנים. לעצמי.
ייתכן שאמחוק את כל זה.
אפשר להמשיך לגלגל הלאה את הפיד.
מיקסטייפ חדש הצטרף זה עתה לרדיו מורפמיקסטייפס, חלק שני, אקלקטי המציג חזיונות מוזיקליים שמיימיים וגיהנומיים זה לצד זה,
מסע בין אור לצל, בין הנשגב לעומק הביבים כשמעל מרחפת נפש המוזיקאים שהעזו לשרטט את המפה הבלתי אפשרית של גן-עדן ושאול תחתיות.
נסו לתפוס אותו כאן:
morphmixtapes.com
#Morphmixtapes #MorphmixtapesRadio #Mixtape #NewMixtape
#ジップポップ1985 \\ キリオン、私の愛 #newalbum
We are thrilled to announce the #vaporwave duo's second release on our label, titled "Kiryon, My Love." It draws inspiration from the band's real and imaginary childhood memories of exploring newly opened malls in the late eighties and early nineties. The music is infused with nostalgia, yet it feels as though it's drawn from a parallel dimension.
The album is available now on all streaming platforms:
https://openmylink.in/zipop19852nd
#SchwarzNeonLichtRecords #NewRelease #Retrowave #NewMusic #newmusicalert
#בית
מתחילת שנת הלימודים כמעט שלא זכיתי להגיע לבית הספר בו אני מלמד, בגלל המלחמה בית הספר עבר טרנספורמציה ממקום ממשי למן מושג מופשט בו התלמידים לומדים מהבית באמצעים דיגיטליים והשיעורים שלי התמסמסו כמעט לגמרי.
מלבד דאגות קיומיות לפרנסה, המרחק מבית הספר מאפשר את מה שאני מכנה "בוקר ארוך": אני קם, מסיע את בתי לגן, חוזר הביתה, טוחן פולי קפה ומניח את הגרגירים הטחונים בזהירות במקינטה עד שהקפה מבעבע ומרעיד את המכסה. מוזג בזהירות לכוס גדולה [בשבילי] ולכוס קטנה יותר [לאפרת הישנה עדיין].
אוסף את הספל הלוהט ומחבק אותו על הספה במרפסת כדי לאסוף את עצמי והמחשבות לכדי תוכנית פעולה כלשהי, לתכנן את היום שלא יתמסמס.
צמרות עצי האלון העתיקים זעים ברוח ומייצרים צליל שמזכיר ים עצום חרישי מנוקד בטפטופי פעמוני רוח.
זו פינה שקטה בבית, אפופה ירוק. ציפורים באות ללגום מהמרזב שנקווים בו מי טל מהגג.
נזכרתי היום באסתי כץ ז"ל. היא בקרה אותי לפני שנים בעדי ואמרה לי שהיתה שמחה לישון במרפסת או אפילו להקים אוהל בחצר ולישון שם. חושב שהיתה שמחה לישון לילה במרפסת כאן - זה היה מספק את נשמת הנוודת שנשאה עימה, התרשמתי שתמיד מצאה חיים בתנועה.
לעומתה, אני מוצא הנאה גדולה בלהיות נייח.
העולם כולו כאן בכל שבר אור, בכל צליל, בכל ציפור קטנה שבאה ללגום טל, בכל צמח המשתרג ומחבק את הבית.
#מהזהבית #monochromephotography #fujim1
#בית
לפני כשלוש שנים קנינו בית, שיפצנו אותו ועברנו אליו.
זו חויה מוזרה להשיל חיים במקום אחד ולהתרגל מחדש לעטות עור של לבנים, טיח ומחזור חיים עם אקולוגיה מקומית שלמה במקום חדש.
נדרש זמן להבין את קצב הנשימות כאן, את הריטמוס החרישי בו השמש משרטטת את מפת האור על פני הרהיטים והקירות עד לרגע בו היא שוקעת כאן וזורחת בחלקו השני של העולם.
בימים האחרונים החלטתי לייצר לעצמי פרוייקט קטן, משהו שיעזור לי להבין את משמעות המושג "בית" עבורי.
לנסות להבין: מי | אני | כאן.
החלטתי להעזר המצלמת פוג'י בת יותר מעשור שקניתי יד שניה בגלל שהיא קטנה וניתן להחליף לה עדשות ואני יכול להסתובב ולשלוף אותה מבלי לחשוב יותר מידי ולתעד רגעים קטנים, משהו שלא ידרוש מחשבה יתרה או תכנון.
החלטתי שלצורך הפרוייקט אצלם רק בשחור לבן מתוך ההגדרות של המצלמה עצמה - ללא עריכה נוספת חיצונית, ללא פילטרים של אינסטגרם: הקבצים שאעלה הינם ישירות מתוך המצלמה - ללא עיבוד, על מנת לדייק את מה שראיתי באותו הרגע.
המשמעות של עבודה על דימויים מונוכרומטיים מקלים עלי מהצורך להתעסק בצבעים וגוונים, אלוהים יודע כמה משמעות יש לצבעוניות ורציתי להשיל מעליי את המעמסה הזו.
הצילום הראשון מורכב מצילום של בתי, טיילנו יחדיו בגן מול הבית, זה היה אחר צהריים נעים, שוחחנו ושיחקנו במתקנים, לרגע שלפתי את המצלמה מהר כדי ללכוד אותה והיא מצידה מיד התחילה בפוזות הרגילות של מישהי המודעת למצלמה אבל רגע אחד היא הפסיקה עם העוויות הפנים וכיסתה את פניה כדי לסמן לי שהיא רוצה שאפסיק לצלם. בדיעבד, משהו בכנות המבט שלה מבעד ליד המסתירה תפס אותי. זה היה רגע אמיתי.
הצילום השני הוא של דלת המרפסת בבית והוא צולם היום. בחוץ המולת ילדים שמחה בגינה, ונכנסתי הביתה לרגע על מנת להוציא משהו לילדים שבחוץ והאופן בו האור נתלה על גבי פיתוחי המתכת של הדלת תפס אותי ונלגכד בעדשה.
אין לי מושג כמה סבלנות תהיה לי למיני-פרוייקט הגחמתי הזה - אבל כרגע יש בו משהו המשרה בי שלווה.
גם זה משהו בזמנים האלה.
#מהזהבית #monochromephotography #fujim1
![צילם [בנעימות במקלט]: רועי טפר](https://sp1.picnob.com/p/pt_6714455762317352191123_0_f4ec4e34dc0c3ba2921fa54bf37d71ac.jpg?o=aHR0cHM6Ly9zY29udGVudC1hdGwzLTEuY2RuaW5zdGFncmFtLmNvbS92L3Q1MS44Mjc4Ny0xNS82Mjc2OTMwNTdfMTgxNDU0NjkxMzQ0NTk0ODJfNjMxNzIwMzA0MDk3NDQ4NTIxMF9uLmpwZz9zdHA9YzI0MC4wLjk2MC45NjBhX2RzdC1qcGdfZTE1X3M2NDB4NjQwX3R0NiZfbmNfaHQ9c2NvbnRlbnQtYXRsMy0xLmNkbmluc3RhZ3JhbS5jb20mX25jX2NhdD0xMDYmX25jX29jPVE2Y1oyZ0VnSzQ4dWxvNWJZN3hxc3BFUDlDOEIwWFhNNjF6MVZ5MGw3Mk4xUExYSlN0b2NLY1VPY0RSUkQ2SUJBREEyNzNybHNacHlWUjMtei1rNW1rR1lRR2wtJl9uY19vaGM9Y2M2WGhZZ0hpd01RN2tOdndIMFI4cEsmX25jX2dpZD0xeDc0cFphbGdTQzlkTWh6UExBV1FBJmVkbT1BUFU4OUZBQkFBQUEmY2NiPTctNSZvaD0wMF9BZjdVY1JKVWtUdUMzY1VkUEdONHo0Y1UxTjg1amFETl9YWHVVOEhpYXo5OWJBJm9lPTZBMEY0NEQzJl9uY19zaWQ9YmMwYzJj&h=72519ec7da42e91ce62214221701d4eb)
![#ביתמתחילת שנת הלימודים כמעט שלא זכיתי להגיע לבית הספר בו אני מלמד, בגלל המלחמה בית הספר עבר טרנספורמציה ממקום ממשי למן מושג מופשט בו התלמידים לומדים מהבית באמצעים דיגיטליים והשיעורים שלי התמסמסו כמעט לגמרי.מלבד דאגות קיומיות לפרנסה, המרחק מבית הספר מאפשר את מה שאני מכנה "בוקר ארוך": אני קם, מסיע את בתי לגן, חוזר הביתה, טוחן פולי קפה ומניח את הגרגירים הטחונים בזהירות במקינטה עד שהקפה מבעבע ומרעיד את המכסה. מוזג בזהירות לכוס גדולה [בשבילי] ולכוס קטנה יותר [לאפרת הישנה עדיין].אוסף את הספל הלוהט ומחבק אותו על הספה במרפסת כדי לאסוף את עצמי והמחשבות לכדי תוכנית פעולה כלשהי, לתכנן את היום שלא יתמסמס.צמרות עצי האלון העתיקים זעים ברוח ומייצרים צליל שמזכיר ים עצום חרישי מנוקד בטפטופי פעמוני רוח.זו פינה שקטה בבית, אפופה ירוק. ציפורים באות ללגום מהמרזב שנקווים בו מי טל מהגג.נזכרתי היום באסתי כץ ז"ל. היא בקרה אותי לפני שנים בעדי ואמרה לי שהיתה שמחה לישון במרפסת או אפילו להקים אוהל בחצר ולישון שם. חושב שהיתה שמחה לישון לילה במרפסת כאן - זה היה מספק את נשמת הנוודת שנשאה עימה, התרשמתי שתמיד מצאה חיים בתנועה.לעומתה, אני מוצא הנאה גדולה בלהיות נייח.העולם כולו כאן בכל שבר אור, בכל צליל, בכל ציפור קטנה שבאה ללגום טל, בכל צמח המשתרג ומחבק את הבית.#מהזהבית #monochromephotography #fujim1](https://sp1.picnob.com/p/pt_6737325112215852371849_0_0194bc56186f8b768c77cd0ffaddeada.jpg?o=aHR0cHM6Ly9zY29udGVudC1hdGwzLTIuY2RuaW5zdGFncmFtLmNvbS92L3Q1MS44Mjc4Ny0xNS82NTA4MzMwMjRfMTc5Mjk4OTQyNzIyMTExODBfMzQ4NDAxMDAxNDg2MzI3NjY4N19uLmpwZz9zdHA9YzAuMTg5LjE0NDAuMTQ0MGFfZHN0LWpwZ19lMzVfczY0MHg2NDBfc2gyLjA4X3R0NiZfbmNfaHQ9c2NvbnRlbnQtYXRsMy0yLmNkbmluc3RhZ3JhbS5jb20mX25jX2NhdD0xMDQmX25jX29jPVE2Y1oyZ0VnSzQ4dWxvNWJZN3hxc3BFUDlDOEIwWFhNNjF6MVZ5MGw3Mk4xUExYSlN0b2NLY1VPY0RSUkQ2SUJBREEyNzNybHNacHlWUjMtei1rNW1rR1lRR2wtJl9uY19vaGM9ZlAxdUVUVzB5NzBRN2tOdndHTDJ5NXQmX25jX2dpZD0xeDc0cFphbGdTQzlkTWh6UExBV1FBJmVkbT1BUFU4OUZBQkFBQUEmY2NiPTctNSZvaD0wMF9BZjU1N1J1NUNhSU42WjRTS1FLX1ZJUmhrbHhib2VjYms0UGxMTkcxTk1nelBnJm9lPTZBMEY0OEFEJl9uY19zaWQ9YmMwYzJj&h=f7003ad2877ced6a7e2cfea6b92a328e)
