יאללה שושנה בחוץ עכשיו תודה לאל.
לפני כמעט ארבע שנים עברתי פרידה גדולה כשיום אחד אמיתי כתב לי בתנחומים ש״האהבה תנצח אבל בדרך היא תפסיד״. המילים האלה לא שחררו ממני ונראה לי שבסוף זה הסיפור. שכל הכשלון והסבל הזה הם רק בדרך לאיזה נצחון גדול שחייב לבוא. היו כל כך הרבה רגעים בשנתיים האחרונות שלא ידעתי אם בכלל אצליח להגיע לכאן. הרבה מזה בזכות כל האנשים העצומים שעזרו לי לעשות את הדבר הזה. כל כך הרבה קולות וואו. פעם הייתי עושה הכל לבד. לא מפתיע שהייתי כל כך לבד.
אני אוהב את הארץ הזו ומאמין בה. השירים האלה הם שירי אהבה אליה. לא למדינה חס וחלילה. למקום הזה ולפלא הכואב מאוד שנקרא בית. זה אשכרה בדם יזע ודמעות. אין נוזל שלא הופרש ביצירה של העניין הזה. אלה גם שירי אהבה למשפחה שלי ולחברים שלי, שתודה לאל ההבדל ביניהם הולך ומיטשטש. ואלה גם שירי אהבה לאהבה שלי מיה מה הייתי עושה בלעדייך. תני ללחוש לך באוזן כל החיים.
עכשיו נראה לי מתחילה לנו עבודה רצינית מאוד. כל העולם כולו גשר צר מאוד. אבל נראה לי מותר לפחד פשוט לעשות את זה בסטייל. להיות הוט על זה. ולזכור להתפלל. האהבה תנצח אבל בדרך היא תפסיד—
שושנה
בחוץ בכל הפלטפורמות
לינק בביו
שימו ברצף
היום בכורה ללילה ה12 של שייקספיר בהבימה. את המוזיקה אני עשיתי. חיי מתפרקים. שנת הסוס. אלוהים גדול. כרטיסים עוד יש. רוני ברודצקי שליט״א ביימה. יפה? יהיה. כוחות נסתרים מנהלים את חיינו אנחנו נעים בתוכם כמו סהרוריים. יש קינוחים. בחלום אני מתהלך בפוסט כמו שמתהלכים ברחובות עיירה לומד נבואות סכיזופרניות עתיקות של קדושים מהאינטרנט. הכל יהיה בסדר אחי. בתמונה אני ומשתנה. התיאטרון הלאומי—
