ב"אצבע העוקבת אחר הרוח"
יש מקבץ מעניין. נפלא שהאוצרת, הדסה כהן, מספרת על העבודות בתערוכה. סריקת ברקוד שולחת להסבר יפה ומכבד ביוטיוב. לי זה גרם לשהות...
אהבתי את שילדת הספר שהפכה לגוויל (אתי יפה), ואת הצילום על צילום על צילום (ציקי אייזנברג)... חבל שמיצבי העץ היפים של שובל קלושינר, המנכיחים פוטנציאל תנועתי, נשארו שטוחים.
גלריה עירונית כפר סבא🙂
איך מעבירים דמות במספר קווים? 2 דיוקנאות עצמיים שנעשו בשתי דרכים שונות גדעון רובין מוחק אבל הפעם משאיר קו פרנק אאורבך מוסיף. מבחינתי זה עובד כשזה אקספרסיבי אבל נחוש.
בדרך כלל פחות מתחברת לציורי הכבשים של קדישמן אבל משהו בכלב הנוגה הזיז בי עצב. קטן בפינה עם מבט מעורר חמלה כשמסביבו פרצופי כבשים. הוא לא חלק מהעדר, עגום ומופרש איכשהו. אולי צבט לי בלב כי הכלבה שלי הלכה לעולמה...
בעולם תכליתי לכל הליכה יש יעד. השיטוט זר לו.
בודליר וולטר בנימין שאימצו את השיטוט כדרך לבחון ולגלות את העולם חיו במאה אחרת.
כמורת דרך, להליכה יש מטרות באמנות, אני מכוננת עולמות בהם השיטוט הוא מהות.
אמנים שאימצו הליכה כפרקטיקה אמנותית לרוב פעלו ממוטיבציה פוליטית.
Ruti Direktor #
ו Iris Lana משוטטות בחן רב ברחובות תל אביב בסיפור, מחול, שיר ומנגינה... תענוג... ממליצה...
גם שמח אבל הרבה יותר עצוב... ZUZU Gallery- גלריה זוּזוּ להנעה תרבותית
נסגרת...
מקום שהרגיש בית ואמנות טובה בהובלת האחת והיחידה תמי זוזו באוצרות מעניינת של Rotem Ritov ומקום של מפגש והיכרות של אמנים.
נכחתי בכל התערוכות
הצגתי בשתיים מהן
והרגשתי נתרמת מהתצוגה, השיח והחברה
חבל לי ...
מוקירה ומודה על תקופה...
