כשהראש מלא ברעיונות יצירתיים, הם רק מחכים לרגע הנכון לצאת לאור ולמצוא את ההזדמנות שתאפשר להם לקרות.
זה בדיוק מה שקרה ל@guytako מ @odem_house שחלם במשך שנים על טירה אירופאית משלו, כזו שהכיר מהביקורים שלו בעולם במסגרת עבודתו כמאפר ומעצב.
יום אחד, כשדלת המפתח בדירה הסמוכה הסתובבה, החלום פגש מציאות. שם נפתח חלון ההזדמנויות להקמת Odem House, בית מטריף ביפו, שמשמש כחלל לצילומי כלות, קמפיינים ופרויקטים יצירתיים, וגם כחלל לאירועי בוטיק אינטימיים, בדיוק כמו שרק גיא יודע לארח ולהפיק.
צפו ברילס שמספר סיפור של הגשמת חלום וסטוריטלינג מדויק, כמו שרק גיא יודע לעשות.
היום חזרתי לראשונה מבילוי
אל הדירה החדשה שלי ביפו.
יצאתי מאחד המועדונים בדרום העיר
כשאני לבוש בווסט זעיר וצבעוני,
השיער הארוך שלי מתנפנף ברוח
והלוק לא משאיר הרבה מקום לספק
ואני קולט שמעכשיו והלאה אני פאקינג הומואית צבעונית ועליזה שמטיילת הביתה בלב יפו, אולי למורת רוחם של העוברים והשבים.
זו כנראה לא התקופה הכי פשוטה להסתובב בה לבד בעיר יפו, בטח לא כשאתה נראה כמו שאני נראה
אבל It is what it is
אז גלגלתי לי סיגריה לדרך (רק כדי לגלות שאין לי מצית)
והתחלתי ללכת הביתה מהמועדון כשצלילי העקבים של המגף שלי מבשרים על בואי
שאף אחד לא בטעות יפספס,
כאילו הייתי חתולה עם פעמון.
יפו מאוד נעימה בשש בבוקר של יום שישי.
זקנות חביבות מאכילות חתולים גדולים באופן חריג,
ריחות של מאפים ושל זעתר באויר,
אנשים בודדים ברחובות
והעיר רק מתחילה להתעורר.
כמה דקות להליכה ומישהו צועק לי ״גבר״ מהצד השני של הרחוב, במבטא ערבי כבד.
תחושת פחד קלה הופיעה.
״צריך אש?״
הפחד התחלף בחיוך
ושמתי לב שאני מטייל עם סיגריה כבויה ביד.
״כן, תודה״
עניתי והתקרבתי אל שלושה גברים ערבים צעירים.
ספק חושש לחיי, ספק רוצה סיגריה. ״אח׳לה ג׳קט״
אומר לי אחד מהם.
״תודה״
חייכתי מאוזן לאוזן והדלקתי את הסיגריה
״שבת שלום״
אמרנו ביחד.
כמה דקות נוספות והגעתי לדירה שלי.
דירה בבנין יפואי עתיק
עם קשתות ואופי ערבי מובהק
רצפות שיש מדהימות ופעמון ישן כמו של כנסיה.
התקופה מורכבת
אבל יפו מקבלת אותי בזרועות פתוחות
ואני כמעט מעז לדמיין ימים טובים יותר
#BringThemHomeNow!
