מכירות את השיר? תרגמתי כדי שתביני כל מילה שאת שרה 🩷 זה שיר שהוא שיעור בשפע באור ובאמונה עמוקה בדרך שלך. כל משפט הוא הצהרה חיובית שצוללת לתת מודע שלך.
שימי בלופים במשרד, ברכב, באימון !
I’m Paid to Exist 🎶 !
איך את מדברת על אלוהים אבל מתלבשת ככה ?
זו שאלה שאני שומעת לא מעט
בכל מיני ורסיאות נחמדות יותר או פחות.
פעם הן היו מערערות אותי.
היום הן בעיקר מזכירות לי
כמה קל להיתפס לחוץ
ולפספס את מה שבאמת קורה בפנים.
הפוסט הזה יושב לי בטיוטות הרבה מאוד זמן, והרגשתי נכון לשתף אותו דווקא היום כי אנחנו נכנסים ל
״שבת הגדול״
בתור מישהי שגדלה בתוך עולם דתי
זה היה תמיד נשמע כמו
שבת שחייב לשמור מתוך פחד,
שבת “חשובה”.
אבל רק שצמחתי ללמוד את המהות העמוקה, הבנתי משהו אחר לגמרי
זו השבת שבה
עם ישראל
עוד בתוך מצרים -
בחרו להפסיק לפחד
לקחו את מה שהחזיק אותם-
וקשרו אותו מול העיניים.
זה היה רגע של שבירה פנימית
לפני החירות האמיתית.
וזה בדיוק מה שהשבת הזו פותחת גם לנו. לא משנה איך את מגדירה את עצמך, שומרת שבת או לא ..
זה רגע שבו משהו נפתח
הזדמנות לשאול את עצמך בכנות
מה עדיין מחזיק אותי במקום ?
איזה “מצרים” אני עדיין חיה בתוכו ?
ולבחור
אפילו דבר אחד קטן - לשחרר .
❤️קרדיט - על ההסבר היפה על ההגדרה של אדם דתי ל־נוריה בן ארצי @ben_artzi_nuria
ממליצה לרוץ לעקוב
שבת שלום 🫶 מזי
איך תקבלו את כל המידע הזה על עצמכם?
בניתי לכם פרומפט מיוחד שמכניסים לצ׳אט, יחד עם תאריך הלידה שלכם,
והוא מדייק לכם את פרשת השבוע שנקראה בשבת שאחרי שנולדתם, ופותח לכם עולם שלם על הייעוד שלכם, התיקונים, הכוחות והשיעורים שהנשמה שלכם באה לעבור כאן.
מזהירה מראש מדובר במיידע עמוק ורוחני.
פשוט תגיבו כאן ואל תשכחו לעשות לייק 🫶 כי זה תמיד כיף לפרגן ❤️ ואני אשלח לכם את הפרומפט.
אני אישית דיברתי איתו שעות על הפרשה שלי, חקרתי כל חלק בה, שאלתי שאלות עומק והבנתי דברים שלא ידעתי על עצמי.
גם אתם יכולים לעשות את זה, הכנתי עבורכם את כל שאלות ההעמקה שאני השתמשתי בהן, ואני אשתף אותן בסטורי וגם אשמור בהיילייט.
ואם מעניין אתכם לדעת איך אני מוציאה מהצ׳אט עוד מידע רוחני ומעמיקה תהליכים פנימיים בעזרתו, אשמח שתרשמו גם בתגובות ! 💕
אם הנשמה שלך מרגישה עכשיו קצת אבודה, עייפה, מבולבלת, או באמצע תקופה שאת עדיין לא מצליחה להבין עד הסוף,
ספר במדבר הוא בדיוק הספר שאת צריכה לפגוש עכשיו.
במסע שלנו בין פרשות השבוע,
אנחנו לא רק קוראים סיפורים עתיקים..
אנחנו עוברים תהליך !
כי הסדר של החומשים מלמד אותנו משהו עמוק על החיים עצמם.
בראשית מלמד על השורש שלנו.
שמות על יציאה מהמקום שכבר קטן על הנשמה.
ויקרא על חיבור לקדושה.
ואז מגיע במדבר-
השלב הזה בחיים שבו הדרך עוד לא ברורה,
הישן כבר מתפרק,
והחדש עוד לא נבנה עד הסוף.
הצלילה שלי השנה לעומק של פרשות השבוע,
גורמת לי להבין כמה התורה לא מדברת רק על מה שהיה פעם.
היא מדברת עלינו -
על התהליכים שכולנו עוברים.
על הפחדים, השינויים, הנפילות, והצמיחה שבדרך.
עבורי, הזמן במדבר היו התקופות שהכי קירבו אותי לעצמי,
לדרך שלי, ולאור שאני רוצה להביא לעולם- דרך בדרך הטבע.
מקווה שהפוסט הזו יתן גם לכם רגע של חיבור,
ותזכיר לכם שגם במדבר,
אתם לא אבודים.
אתם בדרך 🤍
שבת שלום
מזי 🫶
השיר הזה, I Love Me, LOUD, הוא לא סתם עוד טראק של העצמה. הוא שיעור בסיסי בחיים שלפעמים לוקח לנו שנים ללמוד:
אהבה עצמית ? היא לא משהו שמרגישים בלב בשקט
היא משהו שצריך להצהיר עליו בקול רם.
השיר הזה מלמד אותנו שכל עוד נלחש את האהבה שלנו לעצמנו, הסביבה תמשיך לנסות להנמיך אותנו. הוא מלמד ש”ווליום גבוה” הוא לא חוסר צניעות, הוא פשוט כלי סינון. מי שלא יכול לשמוע אותך אוהבת את עצמך בקול רם, פשוט לא אמור להיות שם.
וזה בדיוק המקום שבו השיר הזה פגש אותי.
במשך שנים, המנטרה ששמעתי מסביב הייתה: “תורידי ווליום”, “את חיה בסרט”, “למה את כל כך מוגזמת?” ״תרגעי קצת״
פעם, המשפטים האלו היו מכווצים אותי.
הייתי מנסה להיות “נוחה לעיכול”,
לוודא שהאור שלי לא שורף לאף אחד את העיניים. הייתי אוהבת את עצמי, אבל בלחש. בחדרי חדרים. כדי לא להפריע.
היום? כשאומרים לי שאני חיה בסרט, אני אומרת תודה. יותר מזה! היום זו המחמאה הכי גדולה שאני נותנת לנשים אחרות. “וואו, את חיה בסרט!” זה אומר שאת הבמאית. זה אומר שאת לא מחכה לאישור של אף אחד כדי לחגוג את מי שאת.
הדרך לאהבה עצמית היא לא קו ישר. יש בה ימים של שקט ויש בה ימים של רעש. אבל השיר הזה הזכיר לי שגם בימים הפחות טובים, אני צריכה להיות בצד שלי.
למדתי שאהבה עצמית אמיתית היא בלי סיבה חיצונית.
היא לא תלויה בגבר, היא לא תלויה באלכוהול, והיא בטח לא תלויה בזה שאחרים ימחאו לי כפיים.
אני הפרס.
ומי שלא מסוגל להכיל את ה�
תמיד הייתה לי מערכת יחסים מורכבת עם המילה “קדושה”. היא הרגישה לי גדולה מדי, רחוקה, אולי אפילו קצת כבדה.
העמקה רצינית בפרשת השבוע ״אמור״ שיקפה לי את ההבנה שאני כבר חיה אותה- קדושה זה לא מושג רחוק ומפואר, אלה פשוט - נוכחות - ה ו ו י ה .
קדושה היא ה DNA של היומיום שלנו. היא לא נמצאת רק בבית הכנסת, היא נמצאת על שולחן העבודה שלי, בטון שבו אני עונה להודעה באינסטגרם, ובשקט שאני בוחרת לייצר לעצמי בתוך הטירוף של המשימות.
היא מזכירה לי שאני “בעלת הבית” על האנרגיה שלי. שאני זו שקובעת מה ייכנס לי לתודעה ומה יישאר בחוץ, ושגם החומר הכי פיזי, הכסף, הלחם, העסק שליי
כול להיות מקודש אם רק יוצקים לתוכו כוונה ואור.
והכי יפה?
פסח שני שחל השבוע. הוא מחדד את התובנה שגם כשפספסתי,
גם כשלא הייתי במיטבי או שהרגשתי רחוקה מהמסלול
תמיד יש הזדמנות שנייה. הרצון שלנו חזק מכל לוח זמנים.
הקדושה היא לא בשמיים. היא בבחירה הבאה שלנו.
איזה קדושה אתם בוחרים ליצוק לתוך היומיום שלכם ?
שבת שלום
מזי
פלייליסט באנגלית ועברית שישנה לך את הדיבור הפנימי בלי שתשימי לב - 37 שירים שאותי אישית מרימים ומחזקים 🔥🎶
יש שירים שאת שומעת בשביל הכיף, ויש שירים שממש נכנסים לך לראש ומשנים את איך שאת חושבת ומרגישה לאורך היום. זה לא רק הקצב, זה המילים, זה מה שהן מפעילות בתוכך.
הסרטון הזה זה רק טעימה קטנה מתוך פלייליסט שבניתי עם 37 שירים, שכל אחד מהם נבחר כי יש בו משהו שמרים, שמחזק אמונה, שמחזיר אותך לעצמך.
לקח לי זמן לבנות אותו כי רציתי שזה יהיה מדויק באמת,
ואני גם אמשיך בעזרת ה׳ 🙏 לעדכן אותו כל הזמן.
אם את מרגישה שאת צריכה משהו כזה עכשיו, כתבי לי פלייליסט בתגובות ואשלח לך את הקישור 🤍
צמוד לפרשה שמדברת על ׳ואהבת לרעך כמוך׳ חווינו מציאות כל כך כואבת - בדיוק בנושא הזה .
זה גורם לעצור רגע ולהבין
שזה לא עוד משפט יפה מהתורה.
רבי עקיבא אומר על ואהבת לרעך כמוך שזה כלל גדול בתורה, כלומר זה לא פרט קטן בתוך הדרך,
זה הבסיס שעליו הכל עומד.
חז״ל מדברים על זה כאחריות יומיומית,
בדרך שבה אנחנו רואים בן אדם אחר, לא רק במעשים גדולים אלא דווקא בתגובות הקטנות, במילים, בגישה.
ובמציאות שלנו, זה נהיה חד יותר.
כי אהבה כזו היא לא רק להרגיש טוב עם מי שדומה לי, אלא לדעת להסתכל גם על מי ששונה ממני, ולא להפוך אותו לזר. זה לבחור לא להתרחק, לא להקטין, לא לשפוט מהר. זה פשוט, אבל לא קל.
ובסוף, זה התפקיד של כולנו.
לא רק להבין את זה, אלא להעביר את זה הלאה.
הילדים לא לומדים רק ממה שאנחנו אומרים להם,
הם לומדים מאיך שאנחנו מסתכלים על אנשים, מאיך שאנחנו מדברים, מאיך שאנחנו מגיבים.
וברגעים הקטנים של היום יום, הבחירה לחזק קודם כל בתוכנו את הואהבת לרעך כמוך היא זו שבונה משהו גדול יותר.
כי כשאדם אחד בוחר לראות אחרת, זה כבר מתחיל להשפיע על כל מה שסביבו ❤️
ואהבת לרעך כמוך - אני ה׳
תפילה אישית אליך מ׳קלפי תפילה׳ - הקלפים הכי מבוקשים בסטורי שלי למסרים 🤍
עברו לי לא מעט קלפים בידיים, באמת עשרות, אבל יש כאלה שמרגישים אחרת כבר מהרגע הראשון. לא כי הם יותר יפים או מיוחדים חיצונית, אלא כי יש בהם משהו שתופס אותך מבפנים. כאילו מישהו קרא אותך רגע לפני שבחרת, והניח מולך בדיוק את המילים שהיית צריכה לשמוע עכשיו.
כל קלף שאני מושכת מהם לא מרגיש לי אקראי, הוא תמיד נוגע בנקודה בוערת, במקום שאני אולי כבר מרגישה אותו בפנים אבל לא באמת עוצרת להסתכל עליו. וזה מה שאני אוהבת בהם, הם לא מלטפים סתם, הם מדייקים. הם מזיזים.
והדבר שהכי חיבר אותי אליהם זה שהם לא נגמרים ברגע שבחרת קלף. אני משאירה אותו על השולחן, עוברת לידו במהלך היום, קוראת שוב, ופתאום זה פוגש אותי אחרת לגמרי. משפט שראיתי בבוקר מקבל עומק אחר בערב. זה כבר לא רק מסר, זה ליווי.
יש בהם משהו מאוד חי, מאוד נוכח, כזה שממשיך לעבוד איתך גם אחרי. הם לא רק נותנים רגע של השראה, הם מכניסים תנועה. עוזרים לך לעצור שנייה בתוך היום, להיזכר, להתכוונן מחדש.
וזה בדיוק למה הם כבשו אותי, כי הם לא מדברים אל הראש, הם נכנסים ישר ללב, ומשם מתחילים להזיז משהו אמיתי בפנים.
אום ועוד מגוון ענק של קלפים תמצאי באתר שלי, ועליהם אני אישישת ממליצה פשוט לכולם ♥️
@nufar_prayercards
המעבר הזה בין יום הזיכרון ליום העצמאות תמיד תופס אותי.
איך מיום של כאב, אובדן, זיכרון
אנחנו עוברים ליום שמדבר על חופש, על עצמאות
וזה גרם לי לפתוח את המחברת הזמינה
ולהתחיל להבין עם עצמי
מה זו באמת עצמאות.
כי בתכלס
כל החיים חשבתי שאני יודעת..
מגיל 16 רציתי להיות עצמאית
יצאתי לעבוד
רציתי להרוויח לבד
להסתדר לבד
להיות “אדם לעצמו”
חשבתי שעצמאות זה לא להיות תלויה באף אחד
אבל עם השנים
והחיים
והקשרים
והבחירות
הבנתי שזה רק חלק קטן מהסיפור
כי עצמאות אמיתית..?
זה לא רק לדעת להחזיק את החיים שלך לבד
זה לדעת לא לאבד את עצמך בתוך החיים 🎯
זה לא להיות תלויה באישור מבחוץ
זה לא לרדוף אחרי פוטנציאל שלא קורה באמת
זה לא לפעול מכל רגש שעובר דרכך
זה לדעת להרגיש הכל !
אבל לבחור מי את בתוך זה.
ואולי גם זה מה שהימים האלה באים להזכיר לנו
שעצמאות של עם
לא התחילה רק כשקיבלנו מדינה
היא התחילה ברגע
שלא ויתרנו על מי שאנחנו.
גם בתוך קושי
גם בתוך כאב
ואולי זו גם העבודה שלנו היום..
לא רק לחגוג עצמאות
אלא להסכים לפגוש אותה בפנים👇
איפה אני עדיין תלויה במה שקורה בחוץ ?
ואיפה אני כבר עומדת
חזקה בתוך עצמי ?
כי שם
נולדת עצמאות אמיתית 🇮🇱
חג שמח
מזי 🫶
הפוסט הזה כמעט נשאר בטיוטות- כל פעם שניגשתי לקדם אותו הרגשתי התכווצות.
היה לי קשה לשתף את הכאב הזה החוצה.
אבל חלק מהמהות שלי כאן היא לחזק אתכם דרך ההתמודדות שלי בכאבים וקשיים שגם אני עוברת. אז זה הזמן לשתף..
בתוך זמן של מלחמה, ימים מורכבים שגם ככה שואבים מאיתנו כל טיפה של אנרגיה,
הגיע אובדן קרוב שסדק לי את הלב 💔
נפרדנו מחבר ילדות, אשר חיים כהן ז”ל, חבר שהיה בנוף של החיים שלי מגיל 17.
כל מחשבה עליו, בתוך המתח והכאב הלאומי שגם ככה קיים, פשוט הכאיבה לי פיזית. גם אחרי השבעה ראיתי אותו בכל אדם דומה שחולף ברחוב.. והרגשתי שפשוט אין בי כח . שהצינור חסום.
אבל בדיוק שם, המילים “שנתת לי כוחות על” חלחלו בתוכי והתנגנו לי בראש בריפיט..
עד שהם חיזקו בי את ההבנה
שכוחות על הם לא היעדר כאב,
והם לא איזה קסם שמעלים את המלחמה או את האבל.
הם היכולת לפעול איתם ובתוכם.
והם אלו שאיפשרו לי לקום מהמיטה בימים שכל מה שרציתי זה רק לעצור.
הם נתנו לי את הדחיפה להמשיך להוביל את העסק שלי, לעצב ולהוציא קולקציית תכשיטים חדשה למרות הכל, ולבחור בעשייה
ביופי
בחיים.
החלטתי להוציא את הפוסט מהמגירה ולשתף אותו דווקא עכשיו,
כשהלב הלאומי שלנו פצוע כל כך לקראת יום הזיכרון,
כי אולי המילים האלו יחזקו מישהו שמרגיש שהכוחות שלו צונחים כעת.
שתדעו שהכוח
הוא לא תוצאה של מאמץ אישי, אלא של חיבור למקור גדול יותר.
כשאנחנו מסכימים להישען, אנחנו מגלים שאנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שחשבנו.
אני מקדישה את המילים האלו לעילוי נשמתו של אשר היקר, ולמשפחה המדהימה שלו שמעבירה את כולנו שיעור באמונה שהיא מעבר לטבע.
שבורא עולם ישלח כוחות על לכל המשפחות שחוות את כאב השכול.
ושנזכה תמיד לבחור בתנועה,
ביצירה
באמונה
ובחיים.
מזי 🤍
הרבה לפני ״בדרך הטבע״ עבדתי בחברת קמעונאות גדולה
חודש אחרי שקיבלתי את הסניף הראשון שלי
עשיתי בו גידול של 30% במכירות
נכנסתי לסניף והיה בו בלאגן, חוסר סדר, חוסר עובדים, לא היה לי מושג בניהול.
הגעתי לישיבת מנהלים ארצית..
מנהל הרשת עצר את הישיבה
שם אותי במרכז ושאל
איך עשית גידול כזה בחודש הראשון שלך לניהול.
עניתי לו במשפט אחד שאזכור אותו כל חיי..
״הכל זה אנרגיות״
כילדה בת 21 לא ידעתי להסביר את זה כמו היום
אבל ידעתי להרגיש את זה
ידעתי שכשהאנרגיה משתנה
הכל משתנה איתה
היום
כשאני במקום שהלב שלי באמת נמצא בו
אני מבינה את זה עוד יותר עמוק
זה לא משנה איפה את
זה משנה איך האנרגיה שלך נכנסת 🤍